תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

דקירה נוספת ועוד אחת, התחלתי להרגיש באזור הכוס עיקצוצים, הרגשתי כאילו המקום
מתנפח, משהוא נתן לי שני פליקים חזקים על הכוס, המאסטר שהיה עדיין בטווח ראייתי שאל-
כואב? הנהנתי עם הראש כשדמעות יורדות לי מהעיניים, נצטרך לחכות כמה דק שהמקום
ירדם, הוא אמר, ניסיתי לדבר, למלמל, רק רוק יצא על הסנטר שלי, מעצים את חוסר האונים,

לאחר מספר דק ראיתי את המאסטר מהנהן לעבר משהוא שישב בין רגליי, התחלתי להשתולל
כמה שיכולתי, חלקים בגופי שלא היו קשורים זזו בתזזית, צביטה חזקה בפיטמה הימנית ועוד
אחת בשמאלית, צביטה נוספת ועוד אחת, סטירה שהונחתה לבסוף על השד הימני בחוזקה
גרם לגופי להרפות, נכנעתי, מרגע זה הכרתי כנראה התערפלה, שמעתי דיבורים בחדר, הרגשתי
שנוגעים בי למטה, ראיתי כמו סרט נע באיטיות מחרידה את האחות מכניסה חוט לתוך מחט
ומגישה למשהוא שישב שם, כנראה שגם התעלפתי לגמרי פה ושם כי כשהתעוררתי שכבתי
בחדר אחר, במיטת בית חולים כשאינפוזיה מחוברת לזרועי והמאסטר יושב על כסא לצידי
וקורא עיתון.

ניסיתי לאט לזוז, לא הצלחתי, הרגשתי חולשה נוראית אך נוסף על כך גם הייתי קשורה
בידיי ורגליי למיטה, התחלתי לבכות, בכי מכל הלב, יפחות נוראיות, כאלו שכל הגוף
מזדעזע, רועד, לאט לאט הבכי נחלש, המאסטר התקרב וליטף את ראשי, ככה בשקט,
בלי לדבר, ליטף ונתן לי לבכות, להוציא הכל החוצה.

אני רוצה לשאול אותך משהוא, תסתכלי עלי, ציווה.

הסתכלתי עליו, עם אצבע הוא מחה דמעה שירדה על לחיי ושאל: אם הייתי שואל אותך,
אם הייתי מבקש, היית מסכימה לעשות את הניתוח הזה בשבילי?

סוף
פאני היל