תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המכשפה- חלק רביעי

כל כך מסוחררת הייתה, הלשון שלה הייתה יבשה, בקושי הצליחה לנשום, היא הרגישה
בערפול כיצד משחררים את רגליה וידיה, מרימים וגוררים אותה לקצה המרוחק של
המרתף, היא הושבה על כסא מתכת כבד, רגליה נקשרו חיש מהר לרגלי הכסא, וידיה
שהורמו כלפי מעלה, נקשרו לצידי המשענת הגבוהה, מים היא לחשה בקול ניחר, מים
בבקשה, ליטוף על הפנים גרם לה לפקוח במעט את עיניה, שהחלו לדמוע, מים........
התחננה, מים החלו לזרום לאט לתוך פיה מתוך כד, היא לגמה בשקיקה כשחלק מהמים
זורמים על גופה, המים השיבו מעט את רוחה, החלה שוב להיות מודעת לגופה הכואב.

הוא ישב על כסא, מתבונן בה, מחכה שתתאושש מעט, מה הטעם להכאיב לאדם שנמצא
בערפול חושים? כל הכיף הוא לראות אותו מודע למתרחש סביבו, ההנאה היא- לראות
אותו פוחד, סובל, חיוך עלה על פניו, כשהיה מרוצה ממראה עיניו גם על רגליו על
מנת להמשיך בעבודה, אך, איזו עבודה מהנה, המשיך לחשוב.

שדיה היו אחוזות בידיו, הוא ליטף, נגע, צבט פה ושם, לקח חבל שהעוזר שלו הכין
והחל ללפף את בסיסי השדיים, הן היו תפוחות עכשיו, כמו שרצה.
כשלקח את המקל בידו, ראה את הפחד משתלט על עיניה, את גופה שהחל לזוע על
הכסא, כשהמקל נחת על השד הימני הוא עצם עיניים והתמוגג מהצעקה שיצאה מפיה,
המקל נחת עוד ועוד עד ששדיה היו אדומים, נוטפים דם, הוא הצליף בה עד שקול
צעקותיה לא נשמע יותר ורק בכי חרישי בקע מבין שפתיה, הוא קרב את שפתיו
אל אוזנה ולחש, הכול יפסק אם רק תודי, זה קל, תאמיני לי, רק תודי ואני אפסיק,
מבטיח........ כל שעשתה היה להנהן בראשה לאות –כן.

המשך יבוא
פאני היל