כשנכנס לחדר ראה אותה יושבת על המיטה ומחכה, עיניה נעוצות בעיניו,
זה מצא חן בעיניו, קורבן איכותי, ראוי, קורבן עם אופי, הוא הרים את ידו,
סימן לה עם האצבע לבוא אחריו תוך כדי שהוא מסתובב אל הדלת, הוא ידע
שהיא תבוא, כך הם הלכו אל החדר הראשון, הוא בראש והיא אחריו, כשנכנסו
פנימה, שמע את נשימותיה שהחלו להתגבר, תעלי על מיטת הטיפולים ותשכבי
על הבטן, פקד עליה, בצעדים מהוססים היא קרבה למיטה, רצועות העור שהיו
על המיטה העבירו בה צמרמורת, הוא עומד לקשור אותי, חשבה, כנראה שעמדה
זמן ממושך יותר ממה שהקציב לה, הצלפה חזקה על ישבנה גרמה לה להבין
שעליה להזדרז, עם דמעות בעיניים היא עלתה על המיטה.
ידיה נקשרו למיטה כשהן פתוחות ומתוחות כלפי מעלה, רצועה נוספת נכרכה סביב
צווארה כשראשה מוטה הצידה, לא נוח לי, בבקשה, אני מבטיחה לשתף פעולה,
אתה לא חייב לקשור אותי.................... בלי להתייחס לתחינות שלה הוא המשיך
במלאכתו, אינו ממהר, כל זמנו בידו, הוא קיפל את רגליה כך שישבנה היה מורם
כלפי מעלה, כך קשר אותן למיטה, הוא ידע שזה לא נוח, אך היה חיוני להמשך
הטיפול.
כשהיה מרוצה מהתנוחה שלה, הלך להתכונן, הוא לבש חלוק מנתחים, כובע על הראש,
מסכה על הפנים, כפפות, קרב כסא גבוה וגם שידה על גלגלים אל מיטת הטיפולים,
התיישב והוריד מעל הכלים שהכין קודם לכן את כיסוי הבד הסטרילי.
קרם מיוחד הותז על חור ישבנה, לאט ובסבלנות הוא הכניס לתוכה ספקולום, פותח אותה
לרווחה, אך איזה מראה יפה, חשב לעצמו, לאחר מכן לקח בעזרת מלקחיים ארוכים
פד גזה טבול בחומר חיטוי והכניס פנימה לתוך החור הפעור, מחטא מסביב, היטב.
הוא הרים כיסוי בד נוסף מעל מגש קטן, על המגש היו עשרה מזרקים, כל אחד מלא בנוזל,
אני הולך להזריק לך מספר זריקות, שלא תזוזי, הוא החדיר מחט אחת פנימה, דוקר,
היא צעקה, גופה רעד, אם תזוזי יכאב יותר, תתאפקי, זריקה אחר זריקה, בתוך התחת
שלה נוצרו גושים קטנים, מסביב, גושים בולטים וכואבים, זהו, סיימנו אמר, היא בכתה,
לא יכלה להפסיק, גם כששוחררה מהכבלים, גם כשהלכה אחריו בצעדים כושלים לחדרה.
על המיטה, רגליים פשוקות, מיד, פקד בקול נוקשה, תופס בשערה ומושך אותה למיטה,
בזמן שהסתדרה על המיטה הוא התפשט, בלי שהיות חדר לתוכה, לתחת שלה, היא
צרחה, התחת בער, כאב, אך העונג שלו היה מושלם, הבליטות כנגד הזין שלו הסבו
לו עונג מושלם, יצא ונכנס עוד ועוד עד שהתפרק בתוכה, ממלא אותה בשפיך שלו.
תתנקי ותתאוששי, בעוד כשעה אבוא לקחת אותך, הגיע הזמן שתכירי את החדר
האחרון.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 14 שנים. 23 במאי 2010 בשעה 11:36