מחלחל פנימה ושוקע
זה תמיד מהדהד
בגדול אני עושה מה שעושה לי טוב
ועדיין כשאנשים זורקים את הדעה שלהם או עצה ״ידידותית״ זה נכנס פנימיה ומחכה שם
ואז לפני כל מעשה או מחשבה אני שומעת את הדעות והעצות האלה
לפעמים הן משפיעות יותר ולפעמים פחות
יש עצות ודעות ששקעו לתוכי ואני לא רואה כיצד זה משתנה
הדעות על המיניות שלי
על מה נכון ומה לא
על איך להתנהג או לדבר
על מה לחשוב ולעשות
והדעות האלה גורמות לי להרגיש דפוקה, לא בסדר, לא יציבה, מקולקלת
זה לא משנה על ידי מי נאמרו או באיזה שלב בחיים
זה מה שהן גורמות לי להרגיש
ואני מנסה
באמת מנסה
להסיר אותן ממעמקי הראש, להוציא אותן מהמחשבה
לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא
אבל אני בדרך מופלאה של קבלה עצמית
וכל מי שבדרך מצליח להזיז בי משהו
לפעמים הוא זורק איזה עצה ששוקעת לתהום העצות והדעות
ולפעמים הוא גורם לי לזרוק בחזרה את הדעה המחורבנת שלו
אני עושה מה שעושה לי טוב
גם אם הטוב הזה נראה לאחרים רעיל או הרסני
אולי חלק יחשבו שאני זולה
אולי חלק יחשבו שאני לא שווה את המאמץ
אבל זאת אני
ואולי בסוף יגיע אחד שיראה קצת מעבר לתמונות או מעבר לדרישת התשומת לב
אולי הוא גם לא יגיע
אני לא באמת יודעת
אבל עד אז אני אמשיך לעשות מה שעושה לי טוב
ומי שלא נאה לו במקסימום יכול לזרוק לי עוד דעה או עצה ואני בכל הכוח אנסה לבעוט אותה בחזרה
