סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כזאת פריקה מבולגנת

הזכויות שמורות לקרנפית מחרסינה


***מתגעגעת תמיד פיה תאומה שלי***
לפני 4 שנים. 27 בספטמבר 2020 בשעה 12:35

מתישהו בעוד כמה שנים אני רואה את עצמי קצת אחרת, אולי בוגרת יותר, אולי מבינה את מה שהיום נראה לי כל כך מבולגן.
אני רואה את עצמי קצת יותר משוחררת, לא לגמרי, לא הולכת לאיבוד אבל קצת יותר משוחררת, בעיקר עם עצמי. אולי אחרי שהצלחתי קצת לפתוח את הלב ולתת למישהו להיכנס, אולי אחרי שכבר נכנסתי למישהו ללב, אולי אחרי שהוא נשבר שוב. אני לא חולמנית אבל אני כבר לא פחדנית, כבר עכשיו קצת יותר מעיזה, קצת יותר מרשה לעצמי להראות חולשה, להראות שאני לא כל יכולה. אבל בעוד כמה שנים אני מקווה שלא אעשה לעצמי מצפון על כל נפילה, שאדע לקבל את החולשות שלי ושאצליח לראות גם את החוזקות.
אדע שזה בסדר לא להחזיק את כולם וזה בסדר שגם אני צריכה שמישהו יחזיק אותי, זה בסדר להישען וזה לא הופך אותי לפחות טובה.
אני לא רוצה להתחרט על מה שאני מרגישה או על זה שאני מרגישה בכלל ואני מאמינה שבסוף עוד אגיע לשם.
בעוד כמה שנים אני אצליח לקבל מבלי להרגיש חייבת ואצליח לתת מבלי שארגיש שהכל לקחו לי.
אני אוהב בעוצמות גדולות ואכאב בקול ולא בשקט.
בעוד כמה שנים אני אהיה אחרי לימודים ואחרי שאבין מה הכיוון הכללי שלי.
אני אציב לעצמי מטרות ואגיע אליהן כמו גדול.
אני אעבור עם בני נוער, יותר נכון נערות, אעזור להן עם דימוי עצמי ומיניות נכונה ובכלל מקווה שאצליח לעזור למישהי להבין את מה שלי כל כך קשה.
אולי ארגיש קצת פחות מקולקלת... לא אולי, בטוח!
בעוד כמה שנים אני לא ארגיש מקולקלת, אולי תמיד יהיה בי קצת משהו שבור אבל אני אהיה לגמרי שלמה.
בעוד כמה שנים אני אהיה שלמה ויותר מקבלת את הסביבה ובעיקר את עצמי. 
בעוד כמה שנים אני אוציא ספר, אולי הוא יהיה רומנטי ארוטי, אולי ספר ילדים, אולי הוא יספר את חיי.. יכול להיות שיש בו לא יקרא, אבל אני אוציא ספר.
בעוד כמה שנים אני אהיה מסודרת יותר, לפחות במחשבות... אני אשחרר מהמערבולת הזאת בתוך הראש ואני ארגיש ולא רק אחשוב.

 

בעוד כמה שנים, בדיוק ביום הזה... אני אשב על המרפסת ומישהו ישב פה לידי, אני עדיין לא יודעת מי זה אבל אני יודעת שהוא ישב פה, אני אלטף לו את הירך בזמן שהוא יקריא לי עוד סיפור משעמם על אהבה, למרות שהוא אוהב מלחמות, חתלתולה ג'ינג'ית קסומה תתיישב לידי ותגרגר ואני לרגע אשחרר מהליטוף בו ואלטף אותה, הוא יחייך אלי וימשיך לספר לי את סיפור האהבה הזה.. עם כל ה"חיו באושר ועושר" ושיט כזה או אחר.... בחיי שזה לא יחזיק יותר מעשר דקות ואני כבר אעבור ללטף לו...

 

ובינתיים, אני רק אחייך לי, כי למרות שלפעמים הכל מרגיש לי כמו חלום רחוק, אני לא חולמנית ואם אני מצליחה לדמיין את זה איפשהו שם רחוק... נו... אני עוד אגיע לזה. אני יודעת.

 

סאמי סאם...

אני לא יודעת אם זה עונה על החובה שלך...

אבל תודה על זה...

ולפחות ניסיתי :) 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י