אז היום לא ממש התחשק לי להביט בו
לא יודעת למה
אני יכולה לתרץ את זה בחוסר זמן או שטות כזאת או אחרת
אבל אחרי אתמול שעמדתי והסתכלתי עליו מספר דקות הרגיש לי שאני צריכה פשוט לשחרר את עצמי רגע ממנו
אז לא הסתכלתי עליו, אולי מאוחר יותר אסתכל, לא יודעת...
ובכל אופן, אני מכירה אותו
כתפיים, ידיים, חזה, בטן, ירכיים, שוקיים, כפות רגליים, ואז מאחורה גב ועורף וראש, יש לי שיער שאני מאוד אוהבת. הוא נעים ומלא ברק תמיד, לפעמים הוא לא ממש מסתדר ומלא שוונצים. יש לי פנים די עגולות ועצמות לחיים יחסית גבוהות ובולטות אבל לחיים שקצת מסתירות את זה, האף שלי חמוד אולי קצת גדול מדי, עיניים פשוטות למדי ושפתיים שלפעמים אני מאוד אוהבת ולפעמים בא לי אולי להזריק להן משהו כדי שיהיו יותר בשרניות.
אני בורחת מתיאור מדויק יותר ואני קצת מתרצת את זה בזה שאני לא יודעת לתאר ובכל זאת אני אנסהמשהו...
אני מדמיינת את עצמי רגע עומדת מולי, לבושה, לפחות כרגע ובגדול הכל איכשהו מרגיש לי די פרופורציונלי, אולי חוץ מהגובה שלי שהופך אותי לקצת שמנמוכה.
אז אני מסתכלת על הצוואר הקצר ועל הכתפיים הרחבות והידיים הגדולות והכל מרגיש לי מתחבר וטוב... לפחות מנקודת המבט שלי... העור שלי חלק ונעים, החזה שלי שופע, הוא לא עומד כמו סיליקון בכל זאת הוא די גדול אבל הוא יפה, והוא נראה טוב והוא מרגיש נהדר, מלא ורך וקשה והכל ביחד. אז אני יורדת לבטן שלי עם הכמה נקודות חן וסימני מתיחה לא מחמיאים במיוחד, בטן גדולה וקצת נפולה שאני לומדת לאהוב ולהכיר בה לאט לאט. יש לי מותניים נחמדים שמשתלבים די טוב עם הירכיים, אולי נותן לי קצת צורה של פעמון... אם אסתכל על מבני גוף אז אני אולי קצת פעמון, שזה גם מצחיק כי אני רעשנית.
אז אני קצת פעמון ומזל שיש לי ישבן עגול וגדול ונחמד כדי לתת לכל הגוף הזה צורה קצת יותר פרופורציונלית...
וזהו