סתם כזאת פריקה מבולגנת

החורף בבואו כמו ממלא גם מרוקן אותי.

אולי מזג האויר הוא שמאפיר לי את הרגשות,

אולי זה הקור שמכהה על החושים.

משהו בי ריק ואין לי רצון אפילו למלא

ובכל אופן אני מתרצה מהר מדי, מסתפקת במעט מדי ומשתעממת בקלות.

חיוכים מזויפים ושמחה מדומה ממלאים את יומי,

אולי זאת אפילו שמחה טהורה כמעט ששכחתי שקיימת בי.

שמחה ללא ריגושים, שמחה ממה שקיים.

מתי בפעם האחרונה חייכתי סתם בלי סיבה

ולמה תמיד חיוך ושמחה צריכים להיות תלויים ב.....