אור ראשון בחלון
הסלון - כבר הפך שדה קרב
איך זה שוב, קצת עצוב
לא חשוב – מי צודק עכשיו
כל שתיקה פוצעת, ואני יודעת
שרק אתה מצליח
להשתיק את הרעש, לכבות הר געש בי, אבל -
לא היה לי אוויר
הפחדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק
לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכול
להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול
שוב מיטה, זה אתה
ואני - שנינו גב אל גב
עוד ערים, שני זרים
אסירים בתוך כלוב זהב
כל מילה פוצעת, ואני יודעת
שרק אתה נוגע
בכל סוד כמוס ובכל שיר הרוס שבי, אבל
לא היה לי אוויר
הפחדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק
לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכול
להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול
ושוב בסוף אחרי המהומה
אני חוזרת אל עצמי שלמה
כן, בכל נשימה -
אני כבר שוב אני
אתה פוקח רגע את עיניי
ומחזיר לי את עצמי אליי
לא הייה לי אוויר
הפחדים שלח טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק
או לברוח רחוק
לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכל
להמשיך עוד לרוץ שאסור לי ליפול.
לא היה לי אוויר
