תראה… אני לא מקנאה, נשבעת שלא
וכמו שכבר אמרתי ואמשיך לומר, עד שלא התחייבת אלי אתה רשאי לעשות מה שאתה רוצה ואני בוחרת, כן כן… אני בוחרת כל פעם מחדש וכל שיחה מחדש וכל שניה מחדש שאני רוצה להיות איתך בדבר הלא ברור הזה שנבנה בינינו.
אבל… וזה אבל מאוד חשוב
אני לא אשב ואמחא לך כפיים ויותר מזה, כשאתה עושה מה שאתה עושה וזה ״הורס״ לך דברים אני לא אשב ואנחם אותך כי הבחירה הייתה בידיים שלך וזה בכלל לא קשור אלי, זה קשור אליך ואם אתה בחרת במשהו שהרס לך יחסים זאת בעיה שלך ואני לא מסוג האנשים שינחמו אותך על הבחירות שלך.
אני לא משחקת משחקים ואני לא עושה סצנות קנאה.
אני מאוד ישירה ואני מאוד כנה. מאוד.
אני שואלת מה שמעניין אותי לדעת ואני לא רומזת שום דבר וכשמשהו לא מתאים לי אני אומרת שהוא לא מתאים לי. אין לי אינטרס לשחק משחק או לתת לך לנחש מה אני מרגישה.
אני לא שם ואין לי מושג מה הכרת עד היום, אבל אני לא מה שהכרת… ספק אם תכיר. למרות שהייתי רוצה, אבל….
תראה… אני לא מקנאה, נשבעת שלא
אבל אני סופר כנה ואני לא צבועה שתשב ותמחא לך כפיים. אני לא.
ואתה גם יודע שהייתי רוצה שזה יהיה אחרת אבל כמו שכבר אמרתי, אני עושה את הבחירה שלי בכל פעם מחדש, בכל שיחה, בכל מפגש, בכל בוקר. אני בוחרת להיות פה.
אתה מוכן להיות פה?