מכתבים לפפון

גם אם הם אומרים / נעם חורב

הם אומרים לך שזה לא הגיל לחלומות. שהסיכויים נגדך. שמאוחר מדי, פספסת את הרכבת. שאתה חי בסרט. שאתה עלול לאבד הכל.

הם אומרים לך שמה שלא היית - כבר בטח לא תהיה.

אבל תחלום. תחלום, גם אם הם אומרים.

הם אומרים לך שאהבה טובה לשירים. שהחיים זה לא הוליווד. שבסוף ירסקו לך את הלב.

הם אומרים שאתה חייב להקשיב להיגיון. ללכת על בטוח. לא לתת את הכל בבת אחת. הם אומרים שבסוף תצטרף לסטטיסטיקה.

אבל תתאהב. תתאהב, גם אם הם אומרים.

הם אומרים לך לא לבטוח בקלות. לא להחזיר אנשים לגור בלב שלך כל כך מהר. לא לשכוח את כובד העלבון.

הם אומרים שמי שפגע בך פעם אחת - יפגע בך גם פעם שניה. הם אומרים שאין דבר כזה להצטער באמת.

אבל תסלח. תסלח, גם אם הם אומרים.

הם אומרים לך לא להיות פראייר. יאכלו אותך חי. זה ג'ונגל שם בחוץ. אתה צריך עור של פיל. תדאג לתחת של עצמך.

הם אומרים שאתה כבר לא תהיה זה שישנה את העולם.

אבל תהיה טוב. תהיה טוב, גם אם הם אומרים.

הם אומרים לך שאתה כבר לא ילד. מה פתאום לרוץ לים באמצע הלילה. מה פתאום להתפוצץ ככה מצחוק. קצת פאסון.

אל תאכל עם הידיים. אל תדבר שטויות. אל תהיה כזה תמים.

אבל תישאר ילד. תישאר ילד, גם אם הם אומרים.

הם אומרים לך שככה זה. אלה החיים. תתרגל. אתה כזה קטן. אבק ברוח. הם רוצים שתוותר, כי גם הם וויתרו.

הם רוצים שתפחד, כי הם מפחדים. הם אומרים שזה לא באמת משנה מה תעשה או לא תעשה. בסוף הרי תמות כמו כולם.

אבל עד אז תחיה. תחיה, גם אם הם אומרים.

.