תיבת פאנדורה

האם זה נורא?
האם אסרו לי להביע כנות כלפי אנשים לעולם?!
האם לנצח אחיה עם סודות?
האם נאסר עליי להגיד לך שמאז שנפגשנו רציתי לעשות איתך ילד?
האם אנחנו אהבה אסורה?
האם יחסינו מעוותים לחלוטין?
הם אי פעם נהיה באמת יחד?
האם אי פעם תודה שאתה אוהב אותי?
האם תנשק אותי?
תשכב איתי?
תעשה עמי אהבה בחושניות שמיוחדת רק לך?
האם תשמע אותי אי פעם גונחת תחתיך?
האם נגמור יחד?
אולי תגמור לפני?
או בפני?
האם מאז ומעולם נגזר עליי רק לחלום עליך בלילות הארוכים?
האם תישא אותי לאישה?
האם תבין אי פעם שנועדנו להיות יחד?
אנחנו, אמת או חובה?
אתה, חושב עליי כשעצוב?
אני, אי פעם אפסיק לחשוב עליך כשעצוב?
אהוב נצחי!
לנצח אחלום אותך..

זה לא שתבוא לחבק,
זה לא שתדהר אליי על סוס לבן,
זה לא שתלחש מילים מנחמות,
זה לא אתה בכלל..

אתה תבוא לחבוט,
אתה תלך לאט ותחדיר בי אימה,
אתה תצווח עליי בשמות,
כי כזה אתה..

אדון

לקבל תשובות לשאלותי על נשים אחרות שחווית,
מעורר אותי,
מכניס אותי לעניינים.
מוציא מתהומות נשמתי רגשות שלא חווים כל יום..

מענג אותי,
לא גורם לי לקנאה חלילה,
לא מעורר בי חשד,
או פחד,
או רגשי נחיתות..

לפעמים אפילו מעניין לשמוע
שאחרת הייתה מהנה ממני,
סקסית בטירוף, נמרה אמיתית.

אין ספק שעולמך המיני מצומצם,
אם הייתי הסקס הכי טוב שלך.
אין ספק שאינך בררן,
אם אני האישה הכי מושכת בעיניך.
אין ספק שאין אתה מספיק פתוח עמי,
אם בכל פעם שאני מבקשת לשמוע סיפור,
אתה מחייך חיוך מבוייש, ומרגיש צלוב.

לו יכולתי,
הייתי בוגדת בך ונילי שלי,
יקר שלי,
עדין שלי.

לא יכולתי הייתי הולכת ומזדיינת עם זה שחשקה בו נפשי,
אבל לא יכולתי כנראה שגם לעולם לא אוכל לממש את כמוסות ליבי..

אני מרגישי שמיציי התאווה שלי אוכלים אותי מבפנים כאילו היו חומצה..

שולף את הציצים המשגעים שלי מתוך המחשוף...
פטמותי נעמדות למגע לשונו ומציצותיו התאוותניות,
אני מתחילה לצחקק בטירוף,
אנו מתחילים להתנשק בטירוף,
מתפשטים ואני יורדת לו, מציצה תאוותנית ..
אנחנו עוברים למין 69 אבל כשאני מעליו.
הוא מתחיל במסיונרית, אני חמה בטירוף!!!
אני מבקשת דוגי סטייל ,
הוא מצידו משכיב אותי לגמרי,
נותן לי כמה פליקים חלשלשים ואני רוצה חזק יותר!!!

אני מעשנת עוד סיגריה,
הוא גמר ומיד אחר כך התחיל לאונן לי עד לאורגזמה המיוחלת.

אני יושבת מול המחשב, בוהה בסרט כחול, ומאוננת..

אני מאוננת עם מלפפון גדול ובשל, שקורע אותי קצת, וזה נעים לי..

היית איתי אתמול,
והענשת אותי בצורה אכזרית,
אותי, את הנימפומנית שבנימפומניות..
פשוט שכבנו שם,
וסירבת לזיין אותי,
שכבתי שם פעורה ולהוטה ולא נגעת בי..

זה כל כך פגע בי עד שמיררתי בבכי בבוקר,
שנאתי אותך קצת,
חיכיתי לך כל השבוע,
שבוע שלא נגעתי בעצמי..
הרסת אותי..

אז הנה הנקמה המתוקה שלי, אני רואה סרט כחול ומאוננת עם מלפפון גדול..

אני צריכה גבר שלא מתעייף אחרי 11 פעמים שהוא גומר!!!! \=

מתפלשת בחול,
מתחת לשמש עם כאב ראש גדול..
הגלים סוחפים אותי למערבולת,
אני כמו בקרוסלה מסתחררת.

אני מקיאה את נשמתי
ולמצולות צוללת.

אני כמו בערפל מגששת.
כל צעד מחשבת - חוששת.
אני רוצה לצעוק אבל שותקת..

הכל מסביבי מסתובב..
נעלם לרגע וחוזר,
אני הוזה את צעדיי
חולמת את שאיפותי
ופוף! מתעוררת

חיי הם חלום בלהות.

אז עייפתי מכל.
לא רציתי שתיגע בי עוד לעולם.
החבלות יבשו ונזפת בי על שבכיתי.
לעולם לא אסלח לך על כך.

לא חדלת מהכות אותי,
גם כששטתי דם על הרצפה.
גם כשלא נותר בי קול לשתוק.
גם כשהתחננתי למחילה..

ואז ביקשת את סליחתי,
ביקשת שאחבק אותך..
הסתכלתי עליך בעיניים אדומות מבכי
וכשהססתי פשוט משכת אותי אליך בחוזקה.

חיבקת אותי - ואני בכיתי.
נישקת את צווארי - ואני דממתי.
ליטפת אותי - ודמי ניגר על בגדי הלבנים.

אתה יונק את כל כוחותיי.
ואז מבקש את סליחתי.
אתה שולט בי.
אני שפחתך.

מה חטאתי לך?![b]

נשכבתי על הספה,
תשושה ועייפה.
נכנסת לידיי והערת אותי.
אז נגעתי בך,
אהבתי אותך,
וניצלת אותי,
ניצלת את המגע שלי,
את התשוקה שבערה בי כשהייתי איתך.
לא אהבת אותי,
וידעתי את זה,
אבל לא יכולתי שלא לגעת בך..
לא יכולתי שלא לטעום אותך שוב ושוב ושוב..
לא יכולתי להתעלם מזיקפתך המרהיבה..

לא יכולתי שלא..
אהבתי אותך..

אם לא נשקת לשפתי,
אם לא הרעדת את חושי,
אם לא לשת את שדיי,
אם לא סטרת ללחיי,
אם לא צרחתי מכאב,
אם לא לחשתי מהלב,
אם לא ליטפת את בטני,
אם לא נשכת את ירכיי,

לא נגעת בי כלל..
לא היית כאן בכלל..
לא תישאר כאן..
לא תחזור לכאן..