שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פאנדורה

השד שבתוכי מחכה לפרוץ החוצה.. בתיבה אני מאחסנת את כל תוצאות התקפי המוזה שלי..
זאת אני..תכירו
לפני 19 שנים. 28 באוגוסט 2005 בשעה 22:55

בסוף גם אני שותקת
בסוף גם אני מרגישה מנותקת
בסוף גם אני מרגישה את החנק
בסוף גם אני בצינוק שכובה מרוסקת

גם אני עמדתי על הרגליים פסוקות,
גם אני צרחתי במקום לשתוק
גם אני הפקרתי במקום לשמור
גם אני דקרתי במקום לחבוש
גם אני כעסתי במקום למחול

גם אני רציתי לברוח בלי לשאול
גם לי כאב אח"כ ללכת
גם לי שיקרו שיהיה בסדר
גם אותי הוליכו קשורה בחבל
גם אני התגברתי על העינויים והסבל

הפצע? יחלים
הדם? יקרש
והצלקת? היא תישאר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י