לפני 19 שנים. 12 בספטמבר 2005 בשעה 16:13
שובי אל החלומות הסגולים,
אל הגלים הרוגעים והשקט.
שובי אל הרקיע הסוער
והסערה המרתקת.
אל תנוחי לרגע..
אם כואב חיי את הפצע.
אל תשתקי! לא עוד!
אם מאכזב אל תשאירי את סבלך באוב
אם צריך אל תפחדי לצרוח או לכאוב..
אל תשמרי את היגון בקופסא
אל תשברי ותישארי קפואה..
פתאום לבד ונובל הכל
האביב חלף והפך לקפור
השתיקה מעיקה
הראש כואב
ואני נופלת לתהום שנקראת "הלב"