אני חושב זה שלב בחיים שלי שאני צרכיך לעשים את כול כלפים על שלוחן לואמר מה אובר עולי אנשים מפחדים לדבר פתוח על עצמם על מה שהאם היוא זה כועב אני מבין את כעב הזה אני קצת בשין כן קצן בשין מחפד לדבר מחפד ליפגע ממשהוא כני נפגדי במשך 15_16 שנים מידלים בבית ספר בגלל הכתב שלי עכשיו אני עובד במקום הבועדה 5 שניים רצוף זה הרבה בשביל 5 שנים במקום אחד שנסגר עוד 1 שנע אחת אני מרגיש שמקום הזה כמו המשפחה שלי כמו החברים שלי שלא היוא חרבים בכלל לא התי בילד מכלוב בבית ספר מכתיה א עד כיתה ט וגם י ילדים צחוקו על הכתב שלי לא היא לי אח אחות גודה מדהוא לדבר אותו ההורים שלי גם לא יודע את עברית לא למדו עברית האם עבדו קשע מואד 12 שעות כול יום גם ימי שישי בשביל לשלם את חשבןת של הבית המדינה לא עזה להם אין משפחה גדולה אמא שלי בת יחדיה אבא שלי יש לו אח שוא לא בדבר אתו בכלל לא יודע למה אמא של אבא שלי שותה וודקה אולי בגלל זה לא יועדה אני גם לא בדבר עם אבא שלי קשע לדבר עם בן אנדם שהיא מרביץ לכה וצועק עילך שאתה קטן ולא יכול לאמור כלום בגלל שילדים צחקו עלי ועל הכתב שלי לא משנעה מה אני נסעיתי נסעתי הרבה לכתוב הכתב יד שלי לא היא טוב ועד עכשיו אני יודע שיש לי שגיעות כתיב והרבה ואבל אתם יועדה מה לא משנעה לי מה אתם חושבים רק חשוב לי לאמור לכול מי שבכלוב על זין שלי כולם על זין שלי כןןן אתם על זין שלי אתם ילדים גודלים ואתם צרכים לכבל אותי כמו שאני אני יש לי דיסגרקיפה אני גע שיש לי שגיעות כתיב ולא אני לא יןחפש ובגולגל לא בשיל לעף אחת חוץ ממני יום טוב ושנה טובה
לפני שנה. 13 בספטמבר 2023 בשעה 19:33