Existence

ולי כבר נגמרה המוטיבציה ללופ הזה.. או לענות לה בפעם ה100 "אנחנו תמיד עושים את הדרך לבד ומידי פעם נפגשים להזכר בנו"

אז נשמתי עמוק פנימה.. חייכתי... ושחררתי עם נשיפה מספקת...

מעניין אם תזכרי זאת בסיבוב הבא... : )

 then.. i would like to play with you.. : )

מציאות שהכריחה אותה להתקשח.. ללכת עם שריון כל הזמן... ילדת אהבה אמיתית.. שהעולם הפך אותה למרירה.. קרירה.. אדישה... חסרת אמון... ועם המון המון פוזה של כאילו ביטחון אבל בעצם עוקצנות מהירה וקטלנית...

אבל עליי היא סומכת.. כאילו... אני כנראה האדם היחיד בעולם שהיא באמת סומכת עליו..

היא בת 24.. בעצם רק עוד 3 חודשים תחגוג 24... הגיעה אלי כשהייתה במקום מאוד חשוך.. דחוסה.. מכווצת.. כואבת.. בקושי נושמת.. מלאה סיפורים על המציאות.. ומה צריך לעשות.. פרספקטיבות ובעיקר.. מלא מלא בולשיט של אחרים..
ושלפתי אותה משם.. אני ממש טוב בזה... אוהב את זה.. מתנה טבעית... ומאז... לא עזבה...

אפילו אחרי כמה סשנים מדהימים שאחריהם היא לא רצתה יותר כלום חוץ מזה.. שום גבר לא ריגש אותה.. שום זיון לא עשה לה את זה...שום מגע או מילה נכונה לא חדרו אליה..  
כי.. היא פגשה אמת... את הדבר היחיד שהיא רוצה באמת בעולם... פשוט להיות ולסמוך.. לדעת.. שהכל בסדר... הפגשתי אותה עם עצמה... עם האלה שבה.. וכנראה שזו הייתה הטעות.. היא לא הייתה מוכנה לזה... וכן.. כדאי להיות מוכנים לזה...

ואמרתי לה כל הזמן.... זה לא אני עושה זאת.. אני פשוט רואה אותך באמת.. מי את מתחת לכל הבולשיט שכבר הספקת לאסוף עלייך...

כבר כמעט 3 שנים שהיא באה והולכת.. כן.. היא רוצה את המסלול המוכר... למרות שהיא כל הזמן מתכחשת לו.. האגדה של דיסני..  בן זוג נורמאלי.. (נורמאלי חחחחח).. בית.. עבודה מגניבה.. קריירה.. חופש... ילדים. משפחה.. שבט קטן... נו... החלום הבורגני הרגיל.... אבל גם יודעת שנורמאלי זה מוות עבורה... גסיסה איטית וכואבת.. להיות כמו כולם...

אז היא באה והולכת... מוצאת לה מישהו.. מתאכזבת מהטמטום האנושי הרגיל.. האגו.. המשחקים. הפוזות.. ההצגות.. הסרטים.. הדרמות.. נשאבת אליהם... עוברת שוב בגיהנום שלה.. .

וחוזרת.... הולכת וחוזרת..

ולי כבר נשבר הזין...

למרות שהיא היצור הכי מדהים בעולם...  הכי מדהימה שהייתה לי... ממקום מתמסר באמת.. לא סתם עוד יצר מהיר של מילוי איזה חוסר... היא פשוט נוצרה עבור זה... יש לה אגו שמטלטל אותה... ואותי.. קצת יותר מידי... ולא ממש הצטרפתי לתכנית הזו... כן... כאילו מישהו שואל בכלל

פעם אחרונה פשוט יצאתי עליה.. Full On... בלי רחמים.. והיא נבהלה.. מאוד.. העוגן שלה ערער אותה.. והיא נעלמה.. חסמה אותי בכל מקום אפשרי.. וכן.. זה פאקין כאב לי.. עדיין.. אבל ראיתי זאת לטובה.. זה טוב.. אולי תמצא מישהו כמוני יותר בגילה.. אולי באמת מצאה איזה שלמות באיזו אגדת דיסני דביקה.. זוגיות.. וכאלה...

אבל היא מעולם לא עזבה.. היא פה איתי.. כל הזמון.. כי היא סומכת... היא יודעת שברגע שהפחד ושערפל הכעס עלי יתפוגג.. היא שוב  תחזור.. כי אין לה ברירה.. זה לא בשליטתה.. כשהיא איתי.. ואני איתה.. אלוהים מופיע ומחייך... השקט הזה מופיע.. הכל ברור.. הכל מותר.. ונשאר רק להקשיב.. מספיק מבט קצרצר של עיניים ערות. זוג נשמות שנפגשות... והכל ידוע.. רק לאפשר לזה לקרות.. הקסם האמיתי.. לא זה שבאגדות של דיסני.... על אמת.. בלייב...

וכן.. היא מתכוננת לחזרה נוספת.. מרגיש זאת.. זה הולך ונבנה... הולך ומשתחרר.. המתח מתפנה שוב אל תוך השקט הזה... השקט הזה ששנינו נמצאים בו... תכלס.. כל האנושות נמצאת בו אבל כולם בורחים מזה כל הזמן.. חשוף מידי.. וכן.. כולם מחפשים רק את זה... המקום שבו הרעש שבראש נעלם ונשארת רק הנוכחות....

אני באמת לא יודע מה אעשה כשזה יקרה... היא היחידה שמצליחה לערער אותי באמת.. היחידה שמצליחה לגרום לאגו שלי להגיב בשנייה. ואני נשאר כמו ילד בן 3 נבוך וחושף ומחייך באושר מטופש....

את עניין המיטה היא כבר הוכיחה.. גן עדן מיני זה אמיתי... עכשיו נשאר רק לראות אם האגו שלה למד להקשיב... נראה : )..

בינתיים... נשאר להנות ממה שיש עכשיו... ולא רק בפנטזיות או בסיוטים... ומתפלל בשבילי.. שיש עוד אחת כמוה.... אולי...

Every one looks for it.. all the time..
But only a few feels really deserve to get it..

People call it in a lot of different names...

Love.. fame.. pleasure.. drama.. excitement.. money.. control.. possessions.. self discovery

The list is endless..

And again.. e.. v..e..r..y one wants it.. to grab and never let go..but.. they can't.. it always disappear..

only a few truly wants to find it

Just to ignore the cute and strange noise you make in your head... watch the little girl you are.....

and to see the dragon inside you..

אז.. מה בא לך.. מה את רוצה.. ציפיות? אני אוהב פרקטיקה וישירות.. להציב רף מאוד פשוט.. הוספתי.. אבל בבקשה.. רק אמת.. אין לי כוח לבולשיט הרגיל.. לזה יהיה זמן אח''כ...
היא היססה.. כנראה הבינה שהפעם זה משהו אחר.. לא רק אגו רעב לעוד כיבוש לסיפוק.. משהו אחר..
האמת חשבתי שאני יודעת.. לפחות עד האחרון.. פתאום הבנתי שאני מנסה לגעת בכאב.. בריגוש.. באסור.. ואפחד לא באמת מצליח להבין אותי.. כולם רק ממשים עלי פנטסיה.. שלא תבין אחרת. מאוד אוהבת לשרת. להתמסר.. להיות הזונה הקטנה.. אבל חסרה לי ההקשבה.. שבאמת יראו אותי.. להיות נאהבת.. רצוייה..
התבוננתי בזמן שהדליקה ג'וינט... הביטה חזרה.. ואז היא קלטה.. מישהו רואה אותה... מתחת לכל הבולשיט שהצליחה לאסוף כל השנים האלו.. והיא כולה בת 23...
חייכה בביישנות.. יכולתי לראות את רצף המחשבות המבולבל שרץ לה בראש... מחשבה אחת צרחה לה.. אין לאן לברוח... סופסוף ..אין צורך להתאמץ לשחק משחק.. הכל פתוח. הכל אפשרי....לא צריך לברוח יותר.. זה נחת בתוכה... הכאן ועכשיו...
היא נאנחה קלות.. הניחה לעצמה להשען אחורה בנינוחות.. הושיטה לי את הג'וינט ופלטה.. וואו... זה באמת כזה קל? כזה פשוט... איך אתה עושה את זה... איך גרמת לי לחוות זאת בלי לעשות כלום...
חייכתי... אלמד אותך אם תצליחי להשאר ראוייה כל הערב.. היא באה לשחרר שאלה והקדמתי אותה.. פשוט תשרתי.. אני אדע מתי לקחת מה שאמיתי בך... ואם תשחקי משחק.. כבר תחטפי : )...
רעד עבר בגופה... ברגע שכף ידי לפתה לה את העורף קלות... בעוצמה מטורפת.. והיא גנחה בעונג...
וואו.. חומר טוב זרקתי..
היא הדליקה סיגרייה... מה תרצה ממני אדוני.. ואז היא הופיעה באמת...

לא עבד.. התקף חרדה..

לפחות המוכרת נתנה לי קצת לסדר מדפים

סהכ עוד אגו צעיר ומושחז שרק מחפשת אתגר בשביל להרגיש בחיים וההורמונים כבר חירפנו אותה.. היה בה עוד משהו . קולה הצלול של הנוכחות ומתיקות אותנטית.. מלכודת דבש אמיתית..ושקופה.... וזה כבר נדיר
היא חנתה והתקשרה.. ירדתי.. כן.. כצפוי.. היהירות הרגילה.. אבל פאקין מדהימה .. העסקה נסגרה.. ראיתי אותה... חייכתי.. היא קפאה לשניה.. וחייכה גם.. אפילו כתפיה נשמטו קצת...
אחד סוכר ביקשת.. נכון? הושטתי לה את כוס הקפה.. עכשיו היא נכנסה להתבוננות.. אבל עכשיו היא הרגישה בנוח... תודה שהסכמת להפגש למטה..
ברור.. אמרתי.. מבט של .. 'אני רואה אותך'.. היבהב בין שנינו... היא נרעדה..
מה זה.. היא שאלה... חייכתי.. מה שחיפשת עד עכשיו.. עניתי.. מבטי מונמך מעט.. היא הרפתה..
מה זה שאתה עושה.. בקול קצת לא בטוח...

באת בשביל ללמוד או לדעת ..
לא הבנתי... אמרה..
לשאול או לחוות... ולא.. את לא בשליטה... תהני מזה..
היא התקרבה עם הפנים אל פניי...
אז למה אתה לא יוזם.. עקצה בעדינות...
חייכתי.. ומה את חושבת שקורה כרגע.. לחשתי באזנה שכבר הייתה במרחק נשימה שקטה..
היא הבינה.. : )
לחשה אחרי כמה שניות של שקט... אני מפחדת מכזה עומק...
לקחתי לה את היד.. העומק הזה זה את

ועלינו..

ולא להקרע מצחוק מוכיח את המשפט
Enjoy the silence..

איך לא תהיי אומללה אם כל שעה את מעלה תמונה לאינסטוש וחיה לפי התגובות.. בתוך עולם של דימוי עצמי מלא פילטרים ואגו מנופח...
איך לא תהיה בהרגשת חוסר אם אתה מאמין לפרסומות..
איך לא תהיי נווירוטית ועצבנית.. מתוחה.. אם את בהרגשת פספוס תמידית
איך לא תהיה לא יציב אם רעש הראש שולט בך ולא לחישת הלב...
הראש הוא רק מנגנון שירות.. כלי.. לא יותר.. מוציא לפועל.. את.. מה שהלב כבר יודע... אם תלחמי בו תסבלי.. אפילו תקראי לזה בכל מיני שמות.. פסיכולוגים ממש טובים בזה.... יש אפילו ספר שלם לכך...
איך לא תהיי אומללה אם תקשיבי לכולם.. מה להיות.. איך להיות.. עוד מאסטר.. עוד גורו... עוד שיטה.. טכניקה.. אמונה.. ותקווה שאולי הפעם... למרות שהלב אומר לך כבר מראש שזה אבוד... והוא המאסטר היחיד שבך..
איך לא תהיי אומללה?. פשוט זרקי את כל הרעיונות שיש לך על החיים.. תתמסרי לללב.. הוא יודע... תהיי את.. מבפנים... אותנטית.. אפילו אם כולם ייעלמו מחייך... מי שישאר הוא גם כזה.. כזו.... ועיניכם יפגשו במקום השקט והנפלא הזה של... להיות.. פשוט להיות... ואם הצלחת להקשיב למילים אלה.. אז זה בעצם כבר קורה... וזה כבר נקרא לסמוך. ללא מאמץ.. קפיצת אמונה.. התמסרות.. וכן.. זה כזה פשוט...