זה פשוט כיף.. לפעמים יותר מהמפגש.. מהסשן עצמו... לראות אותך דרך כל המחשבות.. המגננות.. התנאים שהצבת לעצמך... איך את מאטה.. נעצרת.. כשאת חווה שמישהו רואה אותך באמת....
אפילו אם סתם תעברי ברחוב... התדר שלך.. ההדהוד הפנימי שרוב הנשים ממש משתדלות להסתיר.. שלא יסגיר אותן.. בשבילי זה כמו בושם מוכר... תחושה של בית..
להרגיש את הכמיהה הזו להתמסר למשהו אמיתי... מישהו שיגע באמת.. ולא יפחד מהכאב שיצוץ פתאום.. מהטירוף שיזנק מהכלום הזה.. מהתשוקה שהרבה גברים משתתקים ממנה... כשאישה מתעוררת לחיים פתאום... כשגבר באמת רואה אותה.. את האיכויות שבה.. אלה אלה שכמעט הצלחת להסתיר.. ואפילו אולי כבר התייאשת מלמלא.. מלקבל.. הכרה בהן... בך....
להתבונן אל תוך זוג עיניים שלפעמים מתאמצות להחזיק באש הזו שזה כבר כואב... להדהד מול הגוף הזה.. זה תמיד עוצר.. זה מיסטי.. ומקודש...
לראות את הנשמה שלך שרק רוצה לתת את עצמה לנכון.. ואת המיינד שכולא אותך בגלל שריטות.. פצעים.. חוסר אמון..
זה פשוט יפה... בעיניי אלה הרגעים הנפלאים ביקום.. לפגוש נשמה כזו... שכבר מוכנה ורק צריכה את המבט הנכון אל תוך תוכה.. להרגיש את המתבונן עובר בקלילות.. ללא מאמץ.. מעל כל המשוכות שהיא הציבה... כאילו כלום...
אתן נפלאות.. אלה שמאפשרות.. אלה שמתמסרות..
לפגוש בנצנוץ האמת הזה... זה אלוהי...
You can't loose yourself if you're not looking for it