אוטוביוגרפיה.

כי הוא מספיק אחראי להביא לך כוס מים, כדי שחלילה לא תתייבשי, אחרי שהוא גורם לך להשפריץ.

שאלת.

חתיכת שאלה לשאול.

מודה, היה לי קשה לזקק את המסר, ככה סתם, בלייב. את יודעת שלרוב אני משתדל להיות מאוד קוהרנטי, רהוט, מדוייק ומנוסח היטב. אז בחרתי לשתוק. הבטחתי לך, שיבוא יום, שאנסה להעלות את זה על כתב.

תראי, לא יודע מאיפה נפלתי עלייך.

אבל אספר לך קצת עלינו.

עזבי את עינייך, חיוכך, המעט סומק בלחייך שמופיע, אט אט, אשר גיליתי היום, כאשר אני מסתכל עלייך במבט מלא הערצה.

עזבי את חוכמתך שפועמת כאדוה מאבן שנזרקה למים.

עזבי את מגעך המנחם.

עזבי דברים רבים ששוזרים לבבות זה בזה.

אדבר איתך על דברים אחרים, שמצד אחד גורמים לליבי לפעום חזק בנכוחותך, אך גם לאותו לב, הם גורמים להיזכר.

שפת הגוף שלך, הזקיפה, היושרה, האלגנטיות, כבלרינה שמבצעת פירואט, מחממת את בית החזה שלי. לצד זה, אותה שפה, מזכירה לי אותה.

ידך בתנור, בתנועה רכה, טעימה, שבעולם אחר הייתה משתווה לניגון בנבל, גם היא, מזכירה לי אותה.

הדבר שסיפרת לי עליו, הדברים הטובים, וגם הדברים הרעים, מזכירים לי את הדברים שהיא, אמרה עליי.

כאב ליבך, מזכיר לי, את כאבה.

חשוב לי להבין, איני משווה בינכן, את לא היא, והיא לא את. זה כמו לבקש מאדם לבחור בין שני כוכבים, או בין אוויר לנשימה למגע המלטף של השמש האביבית. רק באחת אני יכול לגעת, ואולי בשנייה, כבר לא אוכל.

ואיך זה מתייחס לשאלה, את שואלת?

הו, הרי זה פשוט. אך יהודים אנו, ואנחנו אוהבים להגיב לשאלה, בשאלה.

זוכרת ששאלת אותי אם אני מאמין? אמרתי לך שכן, אני בוחר להאמין. כי זה גורם לי להאמין שהיא במקום טוב יותר עכשיו. אותה אמונה, גם גורמת לי במידה להאמין, שבדרכה שלה, בדרכו שלו, בדרכים של כוחות גדולים ממני וממך, היא עזרה לכך, שאת תהי לי.

אני רוצה להאמין שאני יודע מאיפה את זאת שנפלה עליי. לב ענק אך פגוע ומצולק שרק רוצה לתת עוד. 

בסופו של יום, כפי שאמרתי, לא יודע אם החיים שלנו ישזרו זה בזו. מה שאני כן יודע, אם יש עליי שמירה מלמעלה, זה מה שהפיל אותך עליי. 

אני יודע, איני עונה לך על השאלה.

מה שכן, אני יודע, שלא משנה מי נפל מאיפה וכמה ולמה, הסיבה לכך שנפלנו, ברורה.

אנחנו מוכיחים, זה לזו, שגם לנו, הפצועים והפגועים, מגיע לנו לאהוב ולהיות נאהבים.

עד כמה שאנחנו עילאיים, מתנשאים, מהנדסים ורופאים, אנחנו מתים על אמונות תפלות.

אין דבר שאין לו אמונה תפלה.

ואם אין, נמציא אחת.

אמא: קניתי לנו כריות חדשות וגם קניתי לך אחת!

אני: מה הקשר?

אמא: כי עוד מעט נובי גוד וכדי שנקום בראש נקי לשנה חדשה! צריך!

*תורגם מרוסית מהשיחה עם אמא*

אנחנו לא באמת קונים בטיב טעם.

טיב טעם נוצר במטרה להטעות אתכם, שאתם תלכו לשם, כדי שאנחנו לא נצטרך להיתקל בכם.

אנחנו קונים בקשת טעמים.

כנראה שם למעלה.

עלינו הוא כבר ויתר.

האלה שכאן למטה.

אבל למעלה, הוא משחק בגן, עם אלו שהוא לקח מרצונו, ועם אלו הנוספים, שבחרו לוותר עלינו.

אבל אלוהים לא אשם, אנחנו אשמים.

לילות קשים של געגוע.

אם אנחנו שותים תה, הכפית חייבת להישאר בתוך הכוס. חייבת. אם אתם לא כמעט מאבדים את העין פעמיים שלוש על כל כוס תה שאתם שותים, זה לא נחשב ששתיתם תה.

**** לכל הנשלטות שרוצות a piece of that ניתן להגיש קו"ח בפרטי. ט.ל.ח. ****

אחרי שאתמול זרמנו על הדלקת נרות (בגלל האחיינים), ועשינו גוגל על הברכות, אז התחלנו לשיר.

די-דיינו, די-דיינו, די-דיינו, דיינו דיינו דיינו
די-דיינו, די-דיינו, די-דיינו, דיינו דיינו

רגע מה? בדיוק.