לפני 6 שנים. יום ראשון, 25 באוקטובר 2020 בשעה 13:19
אוטוביוגרפיה.
כאן אספר חוויות, פנטזיות, כאב, אהבה, שליטה, דעה, מוסר, חוסר שליטה, סיפורי אמת ופרי דמיוני.
בהצלחה לכולנו.
בהצלחה לכולנו.
לפני 6 שנים. יום ראשון, 25 באוקטובר 2020 בשעה 11:28
לאחר שיחה משעשעת ובעברית תקנית, המשתמשת הנפלאה שמולי קראה לי "סוטה פיסוק".
אז מה הפטיש החדש שלי? אותיות אית"ן.
לפני 6 שנים. יום שבת, 24 באוקטובר 2020 בשעה 5:44
נאמר לי שיש לא מעט פוסטים שמדברים על אהבות עבר, לצד סיפורי כאב ופגיעה.
"איזה נשלטת תרצה שולט שמדבר על העבר כל כך הרבה? זה מצייר אותך כנשלט לא כשולט".
אז ראשית, מודה רבות לאלה שדואגים לחיי המין שלי וחיי הזוגיות שלי.
שנית, מרחם על אלו שמסתכלים על העבר שלהם בתיעוב ולא כדבר ללמוד ממנו ואספות זכרונות טובים.
לפני 6 שנים. יום שלישי, 6 באוקטובר 2020 בשעה 18:16
לפני 6 שנים. יום חמישי, 1 באוקטובר 2020 בשעה 19:55
כי אני מפחד לחלום.
בעצם,
אני לא מפחד לחלום, אני מפחד לחלום עלייך.
בעצם,
אני לא מפחד לחלום עלייך, את מחייכת שם, קורנת, יפה, זורחת.
בעצם,
אני לא מפחד לחלום.
אני בעצם מפחד להתעורר ולגלות שזה שאת כאן זה רק חלום.
לפני 6 שנים. יום שני, 28 בספטמבר 2020 בשעה 6:30
אני נוטה להעביר את כיפור אצל ההורים שלי. לא יודע למה, ככה זה.
אני ממש לא צם, ההורים כן אבל לא. מורכב כזה. נו, רוסים.
אמא שלי נוטה להדליק נרות זיכרון כל יום כיפור.
אתמול בערב ראיתי שהפעם היא הדליקה 4, ולא 3.
וזה היה החלק הכי קשה ביום כיפור הזה.
מתגעגע.
לפני 6 שנים. יום שישי, 25 בספטמבר 2020 בשעה 15:31
האח פייטרו הינו נזיר בעל מראה עכשווי למדי, העדפה לג'ינס כחול, חולצת צווארון וסנדלי בירקנשטוק על פני הלבוש המסורתי יותר. הוא האדם בראש קונוונטו דל'אננוציאטה, מנזר בן המאה ה-16, במחוז רובטו, בגבעות שבין ברגמו וברשה במרכז לומברדיה. רובטו נחה בתוך אזור היין פראנצ'יאקורטה וקונוונטו דל'אננוציאטה הוא אחד ממספר מנזרים היסטוריים השוכנים באזור. האח פייטרו וקומץ אחרים הגרים במנזר מעבירים את ימיהם בלימוד ובתפילה בין פרסקויים של רומנינו, או צופים מהמרפסות על מונטה אורפנו על מישור פאדנה הנמצא דרומית אליהם. מקור הכנסתם העיקרי, מלבד התרומות לכנסיה, מגיע מהכרמים הפרוסים על שפת הגבעות מתחת למנזר. הם לא מטפחים את הכרמים בעצם, אלא מחכירים אותם ליקב בלהויסטה הנמצא בקרבת מקום בארבוסקו, אשר בבעלות ויטורו מורטי.
"היו כאן כרמים במשך מאות שנים" אומר האח פייטרו, קולו מרגיש אפוף עשן. בסיור במנזר, או מלטף בעדינות עם ידו את קירות המבוך, מוביל מטה למרתף יין אשר נחפר כבר במאה ה16. "אחרי נפילת האמפריה הרומית", מספר פייטרו "היו אלו המנזרים אשר שמרו את תרבות הגפן בחיים". בימינו, עם זאת, אחוות המנזרים הם לא רלוונטים בכלכלת יין שהשתנתה ללא היכר.
לפני 6 שנים. יום רביעי, 23 בספטמבר 2020 בשעה 8:24
מחפש להתמכר אלייך.
לפני 6 שנים. יום שני, 21 בספטמבר 2020 בשעה 13:16
על האחת שלקחה לב מאבן והפכה אותו רך.
על האחת שעיצבה לי את הנפש הסגורה, והעניקה לה כנפיים.
על האחת שכל פעם שחייכה אליי, השמיים נפתחו לפניי.
על האחת שליבה שלה, היה כה גדול, שהוא הפיץ נחמה ואהבה לכל מי שסביבה, וגם לי.
על האחת שמעולם לא הפסיקה להאמין בי, גם לא לשנייה.
על האחת, שגם שאני הרמתי ידיים, משכה אותי למעלה.
על האחת, שויתרה.
עולמה ועולמי שזורים, לתמיד.
ולמרות שעולמה כבר לא בעולמנו, אמשיך לספר עליה, אמשיך לדבר עליה, אמשיך להתגאות בה.
כי אני, אני, בזכותה.
כי אינה חרוטה רק על גופי, אלא גם בליבי.
לפני 6 שנים. יום ראשון, 20 בספטמבר 2020 בשעה 9:11
[13:07, 9/20/2020] מ: אולי יהיו שם כוסיות.
[13:07, 9/20/2020] אני: מכוון את הטינדר לרדיוס 2 ק"מ של הבסיס, 18-21
[13:07, 9/20/2020] מ: 😂😂😂😂😂😂
[13:07, 9/20/2020] מ: מומלץ.
[13:07, 9/20/2020] מ: כל עוד זה לא יחסי מרות וזה.
[13:07, 9/20/2020] אני: "היי איזה דרגה אתה? "רב דדי"