שעון חול של מילים

יופי נשי מבלבל אותי , מתמיד ולתמיד כנראה,
אני זוכר את עצמי מביט באבי בהשתאות, מנסה להסביר לי מתי רגל של אישה היא יפה, קרסול נאה, בטח לא הייתי בן חמש עשרה אז,
אני זוכר אותי ואת חבר ילדותי מביטים בחיילות הסובבות את הקרייה ולומדים להעריך יופי צעיר וקופצני,
היום מצאתי את עצמי בשיחה עם אישה כעשרים שנה מבוגרת ממני, נהנה מיופיה, קמטים אחזו בפניה, ושיערה אינו כמו פעם, אבל אישה יפה כנראה יכולה להיות יפה בכול גיל (וזה לא מזיק ואפילו אין ספק שאופי עוזר), ובכל זאת מולה, באותה הרגע התקשתי להעריך אותה כיפה, רק אחרי כן הבנתי, שהיא לא הייתה אישה יפה בצעירותה, היא אישה יפה גם בבשלותה.

נשים, מחקר אין סופי.