לפני 18 שנים. 20 בינואר 2006 בשעה 6:20
באוטו, יושב לי מכורבל בעצמי, מוקדם,קר, מהרהר, מתכנן, עבודה, חיים, לחץ.
לפני מעבר החציה רואה ילדה, בת 13 אולי, מחכה לחצות.
רכב אחרי רכב מתעלמים מקיומה השקט והסבלני בפינה.
דוהרים קדימה.
עוצר.
מחייך אליה כשהיא עוברת.
היא מחייכת בחזרה.
החיוך שלי גדל.
שלה גדל כפליים ופתאום היא נהיית מדהימה. מוזה קטנה.
אושר שמספיק ליום אני מקווה.
בוקר טוב לכולם