שעון חול של מילים

ברחוב, ללא כוונה,

ובעודי מחכך בין גישות, לברוח, להתקל באקראי, להתעלם, רגלי נשאו אותי אלי,

פעם הוא היה חבר, הוא עדיין יכול להיות.

פעם היא הייתה חברה, לא עובר שבוע שאני לא מתגעגע.

מבט מצטלב, חיוך גדול, משני הצדדים, ואם לא לוח הזמנים המטורף, בירה ושיחה הייתה מתקבלת לפחות אצלי בברכה.

אז עדכון של שני משפטים, והמשך הריצה היומית, אבל בשקט הראשון שהגיע אחר כך, הגיעה ההבנה,

פחדן שכמוני, לא ביקשתי את עזרתו,

יש רק דבר אחד שאני רוצה מידע היום,

טוב שניים,

אני רוצה לדעת איך הכאבתי לה, או למה היא בחרה לנתק קשר, אני רוצה להתנצל, אני רוצה לתקן, אני רוצה להבין,

אני רוצה את החברה שלי בחזרה.