שעון חול של מילים

פעם,

כשהייתי ילד, קבעתי חוק לעצמי.

אני לא בוכה בגלל משהו יותר משלוש פעמים.

אני לא לגמרי בטוח איזו "טרגדיה" גרמה להיווצרות החוק המוזר והאווילי הזה, אבל הוא חקוק לי בראש.

מהדברים שאני יודע שאין להם שחר הסבר או צידוק.

ובכל זאת.

מאז שקבעתי אותו, היה רק יוצא מן הכלל אחד, חברים צעירים שלא יתבגרו.

כבר שנים מאז שברתי את הגבול המחורבן הזה איתך.

השאלה היא כמה פעמים כפול שלוש זה מספיק?