שעון חול של מילים

שורות של לבן, בין פסים כחלחלים,
עוצרות כמו תמרור עט ומילים,
כדי לכתוב אני מחפש לי רקע שחור,
קוראים רחוקים,
מקום מפלט ומסתור.

מילים שנכתבות, נמחקות לא פעם,
מעצורים שכבר איבדתי,
חוזרים אל מול הקיים,
מה יש בזוגיות שעוצרת מילים.

מה יש באושר הזה,
המעורב בכאב, שמונע ביטוי?
מה יש בחיים של אחד ואחת,
שלא יודעת ולא מכירה,
שמונע הבעה?

רוצה לכתוב את עצמי, שוב ערום,
רוצה לספר על היום, על אתמול,
ולא יכול,
מכבודה, ומהרעיון של אהבה.