שעון חול של מילים

תמיד השתמשתי במדיום הזה כדי לבחון לא מעט את מה שמתרחש בראשי שלי.

בבלוג הראשי שלי כתבתי במשך שנים את כאב ואת האושר של היום יום, כתבתי עד בלי דעת, כתבי מעבר לכול גבול שאותו סיפרתי לאיש אי פעם.

הבלוג הזה מאפשר לי רק דבר אחד, כתיבה אנונימית.

הבעייה שזו אנונומית יחסית בלבד, יש מספר אנשים חלקם כאן מהכלוב שכן יודעים מי הוא מה.

ויש לי אבן לבחון, לחלוק לגלול מעל הלב, לשבור ולנתץ, להעביר אותה ואת מה שרץ בראשי הלאה.

והפעם, רק הפעם, הייתי רוצה לכתוב בלי שאיש ידע מי כתב.

הייתי רוצה לכתוב שאין מחיר של חיבור הנכתב ואל האדם שמאחוריו.

להקיא החוצה, ולשכוח.

אולי