שעון חול של מילים

אני מחפש לכתוב במילים עמוקות,
מחפש מוצא לבריחה מתוקה,
מחפש שותף בעצמי למעשה,
מחפש תמיכה מורלית באתר של סוטים.

דורש פתרון,
או תשובה לפחות,
אבל אני לא עונה לעצמי,
שקט.

מחמאות עצמיות זו הדרך לאבדון,
שנאה עצמית זו הדרך לחדלון,
עשייה היא הפתרון,
אבל עשייה היא גם בריחה.

כיוון, לצאת לפסוע, לצעוד,
כברת דרך, יחד או לחוד,
כתף למשען וידיד לצרה,
אבל בסוף נשארה רק ההליכה.

ילדות ארוכה עם פסים לבנים,
יפה לי הזכרון,
אבל מטושטשים הפנים,
וביחד כבר אין, כי עולם מסתובב,
ותמיכת חברים, זה קונספט אובד.