שעון חול של מילים

ואני כבר כמה ימים תקוע על הגדרות של אהבה,

זו שחלפה ולא עזבה, מגרדת לי את הזכרונות בקישורים לא רצוניים,

זו שאהבה את באפי, שהכירה לי את ערכו של סיפור גם ברמת הטלנובלה,

שעדיין מבלה איתי מדי פעם בראש עם צחוקה המתגלגל.

כי כבר מזמן, אהבה אחרת, חיים אחרים, ילדים שהיו יכולים להיות משותפים לנו וה משותפים לי עם אחרת,

מזמן כבר היא עם אחר, טיילה לה וחזרה והפכה את חייה, ועכשיו אני גם מגלה נשואה לה (ואני ממש מאושר עבורה),

ואני, כשאני רואה שהבמאי החביב עליה, ודרכה הפך להיות חביב עלי מוציא סרט,

אני נכנס לסרט משלי.

---------------------------------------------

שפוי זה לא כאן, כבר אמרתי?


---------------------------------------------

יותר נעים לתת כדי להיות מופתע, מאשר לתת כדי לקבל.

---------------------------------------------

לפעמים אני תוהה האם לכתוב פה את האמת וכול האמת?

ואז אני מודה לעצמי, אני לא יכול להתמודד עם כול האמת, לא להוציא אותה, ולא לדבר אליה,

ובהבנה הזו אני תוהה עד מתי ואיך אני אתמלא עד שאתפוצץ לי במפתיע.

--------------------------------------------

לראות את העולם דרך פיצוץ, קצת כמו משקף ורוד, קצת אחרת.