לאחרונה, אני מתבוננת הרבה פנימה עם עצמי, בודקת וחושבת מה חשוב לי בקשר, ומה מחזיק אותי על הלהבות הגבוהות.
יש הרבה דברים שחשובים לי בשליטה, וכבר יצא לי לפרט עליהם- בעיקר כאן
יצא לי לנהל כמה דיונים מעניינים בנושא, שמהם הגעתי למסקנה אחת, שאני חושבת שאחד המרכיבים העיקריים אם לא העיקרי ביותר שאליו אני שואפת הוא יחסי התלות של הנשלט בשולטת, ובקורלציה כמעט בלתי ניתנת להפרדה- מידת הפגיעות של הנשלט בקשר.
יש נטייה לקשר את המילה פגיעות לרגישות יתר, אבל חשוב להבין, בעיקר בקשרים מהסוג הזה, שפגיעות יכולה בהרבה מקרים לגרום נזק בלתי הפיך לנשלט, וחשוב להיות בתקשורת ועם יד על הדופק כדי לשמור על שני הצדדים שפויים ובטוחים.
יחסי התלות יכולים להתבטא גם בצורה קשוחה ותובענית שבו הנשלט חסר אונים ואין לו שליטה על הנעשה בחייו, הוא תלוי באופן מוחלט בשולטת שלו, אם זה באלימות, בחדירה לפרטיות או בתחושה כללית של חוסר שליטה.
ומנגד הם יכולים להתבטא גם מהצד הרך והמלטף יותר של תלות רגשית, או אפילו מעט ילדותית, שבה אני מחליטה על הנשלט כמו אמא דואגת ואכפתית שמחליטה על הילד שלה, גם אם לעיתים הוא לא מבין את הצורך או המטרה, אבל יודע שזה לטובתו (או לפחות זו השאיפה).
בשני המקרים, הנשלט מעביר את המושכות אלי ונותן לי את הזכות המלאה לטפל בצרכיו הפיזיים, הרגשיים והחברתיים. התלות גורמת לנשלט להבין תמיד את מקומו, היא מייצרת רגש חזק, תחושה של התמכרות וצורך תמידי ובלתי פוסק להיות בקרבת השולטת, ולכן אני מרגישה שכשולטת זו המהות שלי- להיות עמוד התווך והאלוהים הבלעדית בחייו של הנשלט שלי.
למרות זאת, התלות לא יכולה להיות אף פעם ב100 אחוז, כי אמנם על הנייר הכל נשמע יפה, מדליק ופסטורלי, אבל בסוף קיימת מציאות וגם להיות זמין 24/7 עבור כל החלטה של הנשלט ולו הקטנה ביותר- היא לא ריאלית ומתישה עבורי.
אז מה עושים? מדברים.
לומדים להכיר את הצד השני, את החולשות שלו, את הצרכים שלו ובהתאם לזה קובעים גבולות גזרה שמתאימים לקשר הספציפי הזה. עושים לימונדה מהלימון ואת המקומות הפגיעים הופכים לסדרת אימונים שהופכים את הנשלט לטוב ומדוייק יותר, זו גם דרך מעולה לשליטה מנטלית ותודעתית בנשלט שמותאם בדיוק לצרכים שלי.
יחד עם זאת, עדיין צריך לאפשר מידת מה של עצמאות, או לפחות לקבוע באופן ברור מה אפשר לעשות במצב שבו אני לא זמינה, או במצבי חירום בהם הנשלט צריך להיות מסוגל לקבל החלטה בעצמו.
בנוסף, חשוב לזכור, שיש צד נוסף של המשוואה שכמעט ולא מדובר והוא שגם אני, השולטת, מפתחת אמון ותלות בנשלט שלי, ככל שהקשר גדל ומתחזק, כך שבעצם זו משוואה דו כיוונית. ייתכן שהרבה שולטים לא ירצו אולי להודות בזה, אבל בסוף כולנו חולים במחלת האנושיות, וקשר בריא ומתפתח דינו להגיע לשם, הרי בסופו של דבר בקשר יציב הנשלט יהיה אחראי על יותר ויותר תחומים בחיים שלי תוך כדי שאני נותנת בו את אמוני ומסירה מהם אחריות. לכן במערכת יחסים בריאה ומעמיקה התלות תתרחש לשני הכיוונים באופן טבעי, זו התוצאה של גדילה משותפת.
ונכון, זה לא מתאים לכל אחד, וזה מה שמדהים בעולם המגוון הזה של הבדס"מ שהוא מלא באנשים שונים, בסטיות שונות, בצרכים שונים- כמו שלא כל שולטת מתאימה לכל נשלט, לא כל נשלט מתאים לכל שולטת, ואיזה יופי שגם בתוך הנישה הזו כל קשר הוא עולם ומלואו.
שנצמח ונהנה.