שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל נעשה בדברה!

הגיע הזמן למצוא את מקומי
לפני שנתיים. 7 בינואר 2022 בשעה 9:26

אני כבר קרוב למלון… די רטוב ומתאמץ איכשהוא שהקפה לא יתקרר.. ואז הודעה ממנה.

פותח, ויש תמונה.. עוצר בגשם ורואה את כפות רגליה בחדר החמים.. “ מה יהיה?״

אני ברחוב, רטוב כמו כלב עלוב ומסתכל למעלה למלון, לחדר שבו נמצאת מי שהיא הבעלים שלי, העליונה , זה המקום שלי, אני העבד הנחות והנאמן שלה, איזה כבוד!

מתאפס על עצמי ועולה, מחכה ליד הדלת ודופק קלות. 

שולחת לי הודעה כי מי אני שתדבר איתי בצעקה.. ״ כנס״.

נכנס ביראת קודש , מניח את הקפה לידה היא בטלפון ולא מרימה מבט… בחלוק, רגל על רגל ואני עומד ומטפטף.. תרתי משמע ולא רק מהגשם.

מרימה מבט ומסתכלת עם חיוך מתנשא, זה מספיק בשבילי להבין ומיידית יורד על הבירכיים בהכנעה.

תוריד את החולצה היא פוקדת, פותחת את החלוק , ״תסגור את העיניים, אידיוט ״. אני מבין ומגיש את הראש, היא ממקמת אותי ופוקדת: ״כדאי שאני אהנה!״

אני עם הלשון בחוץ ומתחיל לעבוד, בשרות השליטה!

המשך יבוא…?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י