Storm

כשאתה משחק במיומנות עם דינמיקת כוח,

העולם משתנה.

אתה מפסיק להיות משרת של החיים שאתה חיי - והופך ליוצר העולם שאתה רוצה 

האלכימיה של המשיכה היא 

גופים גולמיים ורוצים,

עור על עור 

הלשון שלך על הלשון שלי נלחמות משתלבות זו בזו.

ושפתיים, ידיים - גופים, נותנים, לוקחים, נהנים.

עד שהתשוקה הזו הופכת לזהב טהור.

יש לי את האמיתיות הגולמית הזו, 

עם שיער מבולגן ולב צמא,

אני לא מחפשת אגדה עם נסיך charming.

אני מחפשת מישהו שמבין את הטבע בעורקים.

את החיה את הזאב. 

אתה הזאב 

והיא החתולה שלך 

אתה יושב על הגבעה ומשגיח עליה, מאפשר לה לחקור את התעלולים שלה כדי שתמצא את היועוד שלה, האני האמיתי שלה.

מרחמת על כל כלב שינסה לפגוע בחתולה של הזאב.

שיני הזאב חדות והנגיסה שלו אכזרית.

אני בדיוק במקום שאני צריכה להיות - ככה אמרת 

כל רגע הוא משהו 

יעד לא ידוע לי 

אבל יש לי את המצפן שלי למקום בו אני חופשיה וחזקה. 

להיות במקום קסום משלי 

תרגיש את נשמתי שאתה בתוכי 

כשאתה מרגיש שהנשמה שלי חודרת לחלקים העומקים ביותר שלך.

כשהרוח שלי נוגעת נעה בתוכך.

צא החוצה שאני נוגעת בתוך המקומות הסודיים שלך ומוסטרים בתוך דעתך.

ואז עשה זאת לשלי 

זאת המשימה שלך 

כשאתה קורא לי "שלי"

כשאתה אומר שאני בבעלותך.

אני יודעת שאתה לא מדבר על גופי 

אתה מדבר על המוח, הלב והנשמה שלי. 

היא ראתה אותו כמסוכן ביותר בשבילה.

לא רק בגלל שהוא רזה ושרירי ויש לו כוח -  הוא מקשיב

לא בגלל שהוא מקסים אלא שהוא מנסה להבין.

לא בגלל שהוא בטוח בעצמו - אבל הוא רואה

עכשיו כדי להרגיע את השדים שלה, הוא מסוכן כי הוא מסתכל עליה, לומד ואיכפת  לו.

את מפחדת ?

חרדה אדוני 

את סומכת עלי?

מאוד אדוני 

את יודעת שאנחנו יכולים לעצור בכל עת?

כן אדוני. אני יודעת

את זוכרת את מילת הבטחון שלך?

כן אדוני אני זוכרת

את רטובה?

אדוני אני ספוגה 

שוכבת בשקט (לא אוהבת שקט)

הרחשים מסביב זורמים 

הראש מעורפל 

כלי בתוך צמר גפן מתוק 

לא רוצה עדיין להתנתק 

נלחמת בעיניים הנעצמות 

הגוף צריך להתמסר לזרועות השקופות

שנוגעות לא נוגעות

אם יש גן עדן הוא כאן

בתוך הלא כלום 

צף 

הגוף נעלם רק העונג 

אתה מסתכל עלי, לא נוגע 

נותן לי את הזמן שלי

מרחוק אני שומעת 

תרפי, תתמסרי בחיבור האין סופי