צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Storm

מוותרת על שליטה גופנית
שולטת בחיי
לפני שנתיים. 18 באוקטובר 2022 בשעה 18:02

אני משתוקקת למגע שלו 

לקול שלו

לנוכחות שלו 

לשפתיו

לעיניו

לאופן בו הוא מחייך

לאופן בו הוא מסתכל עלי 

לבושם שלו

לשליטה שלו 

לחספוס שלו 

לו 

 

אני משתוקקת לכל חלק בו

נראה שתמיד היתי שלו 

הנסיכה שלו

השד הקטן שלו 

הילדה הטובה שלו 

 

תמיד אתמסר לו בלי מחשבה שניה 

על הברכיים אני מרגישה הכי חייה 

בשבילו

 

לפני שנתיים. 16 באוקטובר 2022 בשעה 14:47

האורגzמות שלו הם אחד הדברים הסקסיים ביותר אי פעם.

 

תגובות שגורמות לירח לזרוח עוד יותר 

גב שמתקמר 

ראש שנזרק לאחור לעבר שערי גן העדן

הוא רועד וגונח,

 

ואני מרגישה את הרטט של האל 

לפני שנתיים. 14 באוקטובר 2022 בשעה 14:08

אני צובעת מחוץ לקווים 

אני עושה טעויות 

לוקחת סיכונים 

ולא מפחדת להיכשל

 

אני יודעת שגם אם העולם מנסה להפיל אותי - הנקמה הכי טובה  היא לקום ולצעוד קדימה

 

 אני אמיצה מספיק כדי להיות שונה 

אני עומדת על מה שנכון 

אף פעם לא אשקיט את הקול שלי כדי לגרום למישהו אחר להרגיש בנוח,

כי אף אחד לא זוכר את האדם המשתלב. 

זה הבולט שאנשים לא יכלו לשכוח  

לפני שנתיים. 12 באוקטובר 2022 בשעה 13:35

קראתי בשימך,

טעמתי אותו על הלשון שלי

נשמתי אותו לריאות שלי 

עד שהוא יבוא  ויתמסס בדם שלי.

 

אמרתי את שימך 

נתתי לו לברוח עם הנשימה שלי

על השפתיים שלי ועל האוזן שלך 

 

וכשאני מרגישה שאתה נכנס 

צעקתי את שימך.

לפני שנתיים. 10 באוקטובר 2022 בשעה 23:17

הולכת איתך בסופת ברקים של קיץ 

מנסים לחפש מחסה, לא רוצה להיכנע לגשם.

אבל אתה מפתיע אותי כשאתה מושך אותי בכיוון ההפוך.

אני כבר ספוגה כולי מים, לא אכפת לך שהגשם יורד עלינו וכל האנשים רצים לבתים שלהם, 

אז גם לי לא מפריע ללכת איתך בשלולית, אני כמעט עיוורת כל הבגדים שלנו ספוגים במים .

המחשבות הרעות שלי נשכחות לזמן קצר. ההוה חזק מידי .

 

אין ספק שהוצאת אותנו מאזור הנוחות. שלנו ונתת לנו להתמודד עם הטבע. 

לפני שנתיים. 8 באוקטובר 2022 בשעה 16:29

תפסיק להגיד לי מה אני צריכה 

תפסיק להגיד לי מה אני מתכוונת 

תפסיק להגיד לי מי אני 

 

אני רוצה שתפסיק להיות בשליטה כל הזמן 

אני רוצה את כולך 

תן לי את האמיתי שלך 

 

אם אני בוחנת אותך 

אני מצפה שתוכיח לי 

תדחוף אותי לקצה מעבר לגבולות 

תדחוף את שנינו 

לפני שנתיים. 4 באוקטובר 2022 בשעה 20:36

זה לא תמיד המחזה המחוספס והנפילה..  

ברוב הפעמים זה הנגיעות העדינות ביותר ממך שגורמות לי להתפרע 

 

הרגעים העדינים ביותר שאנחנו  חולקים הם משמעותיים כל כך. 

לא החיה השולטת בי כל הזמן שולחת את הלב שלי לפעום אלא אתה האדון שמתייחס אלי כמו אל ליידי - הנסיכה שלך וגורם לי לרצות לגרגר כמו חתול.

 

 זה האיזון הזה שיוצר את החוויה 

לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2022 בשעה 21:59

זה היה קשה 

זה היה קשוח - מה שהתחולל בנינו 

נתת את כולך, את כל הכוח שלך למהלך 

והרגשתי אותך 

לקחת יותר ממה שציפיתי לתת,  והחזרת לי משהו שלא ידעתי שאני צריכה

 

אבל מה שלא ידעת זה שהייתי אנוכית 

שאבתי את הכוח שלך בלי ידיעתך 

I'm sorry sir 

 

ואולי אתה נתת לי לקחת ממך את הכוחות להמשך..

אולי 

לפני שנתיים. 1 באוקטובר 2022 בשעה 22:54

הזמן אוזל 

ואני לא יכולה לחכות יותר 

שתשים את הידיים 

תיקרא לי "נסיכה קטנה שלי" 

 

המחשבה עליך 

העינוי ממלא את הורידים שלי 

ואתה רוצה רק לשחק את המשחקים שלך איתי.

לפני שנתיים. 29 בספטמבר 2022 בשעה 14:31

אם אינך יכול להרגיש לי כמו נסיכתך

לא מגיע לך לגרום לי להרגיש כמו הזונה שלך.