"פרידה"
היא מונח שרובנו קושרים לבגידה, עצב, שברון לב ודרמה. האמת שזה לא חייב להיות ככה.
אז סגרנו את הספר בהדדיות ובאלגנטיות ואת הפרק הבא כל אחד יכתוב אתו לבד.
אז אכלנו ארוחת ערב ביחד שתינו וחגגנו יחד את סיום התקופה המדהימה שלנו.
לא היינו זוג רגיל לשנינו יש מערכת יחסים מחייבת עם פרטנר אחר.
אז למה לא להפרד בדרך קונבציונלית ?
התקשורת והיושר שלנו תמיד היו המפתח עבורנו. שנינו הסכמנו שזה הרגיש נכון.
מה שהדאיג אותי היה להפסיד חבר הכי טוב, מנטור, שולט וכל מה שמגיע עם זה.
אבל הוא גרם לי להבין כמו ביחסים שאנחנו יכולים ליצור חוקים משלנו לפרידה שלנו., אנחנו מחליטים איך הם נראים ואיך אנחנו מתנהגים.
אנשים אחרים לא יבינו, או לא יסכימו גם מהקהילה. אבל זה שלנו.
הוא גרם לי לשחרור לא לדאוג לעתיד, זה עבודה קשה אבל כל כך מתגמלת.
שנינו לא יודעים מה יעמוד לפנינו בקשר שלנו, אבל כל שאנחנו יכולים לעשות זה להמשיך לתקשר ולתמוך אחד בשניה
