מצחיק איך אני מרגישה לפעמים, שאני צריכה אישור לעשות דברים מסויימים בדרך שלי.
או לפחות עם אני רוצה לחלוק אותם עם אחרים, בין עם בפומבי ובין עם לא.
השוואה תמיד היתה בעיה. ועכשיו בגלל המדיה החברתית זה מתעצם
אבל לראות את החיים האצורים ביותר של אנשים אחרים באינטרנט גורם לי לפקפק בחלקים מסויימים משלי, עכשיו יותר מתמיד.
האמת היא, שאף אחד לא הבין את החיים במלואם, אני בטוחה שלא, אבל מי שנהנה יותר מהחיים הם אלה שמרגישים יותר נוח איתם, לא אלה שיש להם יותר, מטיילים יותר, מצליחים יותר, או נראים יפים יותר.
למעשה כמה מהאנשים היפים והמוצלחים שפגשתי בעבר היו הכי חסרי ביטחון, אומללים ורעילים. בעיקר לעצמם, אבל זה דולף לכל מערכת היחסים.
אלו שמכירים בכך שהדשא של מישהו אחר אולי נראה ירוק יותר, מתקדים בלהשקות את הדשא שלהם.
אלה שזורמים עם הזרם שהחיים זורקים עוד כדור מסתובב, אלו בדרך כלל האנשים שמחשיבים את עצמם כברי מזל ומאושרים.
לעשות רומנטיזציה לחיים שלך זה אחד הטרנדים שאני לא מתחרטת שקפצתי עליהם. כי כל יום הוא מתנה החיים שבריריים. עלי לוודא שאני מקיפה את עצמי במעגל של אנשים אמיתיים שממלאים את הכוס שלי ומדביקים אותי בטוב וברע.
