שוב פעם אני בחדר של המנהלת
אבל הפעם זה חמור מאוד.
בסביבות גיל 14 עדין לא רואים הרבה מהתפתחות המינית שלי,
דיברתי עם חברה מהכיתה וילד מאותה הכיתה משך לי מאחורה בגוזיה, משיכה חזקה, בלי היסוס הסתובבתי ותקעתי לו את הברך שלי במפשעה, הוא התקפל.
בבית אמא שקיבלה פלאפון מהמנהלת ביקשה הסבר "למה"? "בשביל מה עשית את זה"?
למחרת על הבוקר התיצבנו בחדר של המנהלת עם הוריו של הילד והילד עצמו עם האשמה בעיניים - אינה הילדה המשוגעת, שמרביצה, שפוגעת.
המנהלת בקולה החמור אמרה "ממך אני לא מצפה לכלום, אבל מה שעשית זה חמור מאוד."
"מה יש לך להגיד" סיפרתי להם מה הוא עשה לי - והמנהלת אמרה לא קרה לך כלום.
כאן אמא שלי התערבה ואמרה לה שהוא נגע בי ללא הסכמתי וזה נקרא "התרדה מינית" ואם בית הספר אינו יכול לטפל בנושא יש גורמים אחרים שמטפלים בזה, והיא מתכוונת לפנות אליהם.
כאן האמא של הילד התחילה לבכות. והתחננה שלא נפנה לאף גורם, והיא הבטיחה לדבר עם הילד הפוגע.
האבא של הילד לא ידע על מה יש לי להפגע כאן, והמנהלת שתקה.
את הבן שלי לימדתי
'לא' - זה -לא !
'אולי' - זה - לא !
'נראה' - זה - לא !
את הבת שלי לימדתי
שהגוף שלה הוא שלה פרטי אסור לאף אחד לגעת בו ללא הסכמתה.