כי אפילו אני,
נשמה מעוותת,
יכולה להרגיש את מה שנכון ונכון, -
בעינייך
אני מוצאת את התפקיד שלי
התענוג שלי.
בצללים עמוקים
היכן שסודות שמורים,
ולחישות מעוררות את האוויר,
יצור משוטט,
לבד,
בלתי נראה,
עם נטל קשה מנשוא.
מבעד לעיניים הנוצצות באור מפחיד,
בעולמות אפלים עצומים ,
אני רואה פנימה
מראה קורן שמאיר את העבר המעורפל שלי.
תכשיטים וזהב בערמות
עשויים לפתוח לב,
אבל אף אחד לא משתווה,
אף אחד לא יכול ללכוד
כמו רק המחשבה עליך.
אך החוכמה נמצאת בפנים,
רק אני יודעת את הערך,
הלידה הנדירה ביותר
של האהבה שנמצאת בה.
"אדוני" - מונח שנאמר בשקט,
אך כבד בכוונה.
לחש מילות הערכה בכל רגש.
אתה
האור שלי בלילה אינסופי,
מילה כביכול טהורה אך היא צלולה .
בתוך הראייה שלי,
מביאה נחמה לפחד שלי,
כי אפילו אני נשמה מעוותת,
יכולה להרגיש את מה שנכון ונכון,
במבטך ,
אני מוצאת את תפקידי.
אדוני העונג שלי
זה המילים ממעמקים שלא סופרו
בלב אבוד
וחופשי.