Storm

אם כל מילה שדיברנו 

היתה תפורה לעור?

אריגים שלעולם לא נוכל להשיל,

איזה בגדים הייתם לובשים?

משי, תחרה, סאטן או סמרטוטי ארס.

האם הצחוק שלך היה עטוף בזהב,

או השקרים שלך תלויים כמו עגילים כבדים,

חוטים שרופים עם כל נדר שווא,

האם אדיבות תסווה אותך כמו קטיפה,

או שהאכזריות נאחזת כמו אפר,

שמנקבת חורים בכל תפר.

אם היינו לובשים את המילים שלנו כמו בגדים,

כמה יעמדו ערומים?

מתביישים בחורבה שתפרו 

וכמה מעטים היו נוצצים בבגדי נשף,

קורנים בגלימה של חסד,

לא מפחדים שיראו אותם.

אז תגיד לי -

אם השפה שיוצאת לך מהפה הייתה המלתחה שלך 

אם המשפטים שלך היו העור שלך,

האם  הייתה מקושט ביופי?

או 

נבלע על-ידי הכיעור של עצמך?