היא ישבה על נדנדה בשיער ורוד וסיגריה דלוקה. במעיל צמר ורגליים חשופות. היא הרימה ראשה לשמיים מוציאה עשן ונושמת עמוק. הרגע הוא יצא ממנה. בדלת. אחרי שיצא ממנה מתנשף כדרכו מטפטף את השפיך הסמיך שלו על ביטנה החשוף. הוא התבונן בה במבט חודר, היא השפילה מבטה, לא מתוך כבוד, כי עם מתוך ביישנות לא רצונית. הרי היא יודעת שהיא שווה ולוהטת, המבט שלו מספר הכל. אבל היא כ"כ פגועה מעבר כואב שהכל נראה לה כמו חלום ושברו. הרי הוא אדון ויש לו ה(ר)מון, אני רק אחת בשרשרת. אחרי שהצליח להכניע אותה כי חשבה שתשלוט בו היא הבינה שלא משנה כמה היא חזקה, אסרטיבית, דומיננטית ושולטת, כשהוא בתוכה היא לגמרי שייכת לו!
השיר ברמקול ניגן את לנון. היא הדליקה סיגריה נוספת, מביטה בשמיים. כן, הוא מערער אותה. טוב לה ככה, בלי. שהיא זאת ששולטת בחייה, ברצונות שלה, בתחושות ובחברים אבל הוא נוכח בחייה כאילו אומר, עכשיו אני כאן ואת שייכת לי. כמו מכשיר חשמלי שרכשתי בחנות. כמו צלחת חרסינה שכובה על מדף. שברירית, קטנה ומכילה.
היא חזרה על התחושות שלה שצמררו את שפתותיי הכוס שלה, כשמבטו הורה לה לרדת למצב 4, ידייה מונחות על ברכיה. ממתינה למוצא פיו. והוא כהרגלו בשבוע, לקח את הזמן, מלטף את ראשה, מדבר אליה בקולו המרגיע. הלמות ליבה לאט מתייצבים, דדיה המעוטרים מתחככים ברגלו והיא יודעת שזה הזמן שלהם לאהוב. הוא מקים אותה משוכה בשערה ומעיף באבכת יד לעבר המיטה. ישבנה המהמם בעיניו נרתע לאחור ובכף ידו הוא מספינק אותה קלות בתזמון מדויק עד הזמן בו יגבר ויצליף בה בוחן את תהליך האודם שנגרם לה
היא לרגע לגמה מהמשקה והחליפה שיר Sting עם Fragile שלו והגיטרה. מעבירה יד על צווארה הכאוב מהזמן שהחניק אותה בזמן שחדר אליה ודחף לה אצבעות עמוק פנימה, סתר לשדיה ומתח את פטמותיה כאילו היו מסטיק בחנות. הוא הביט בה וקרא לה שרמוטה על גג פח לוהט, שפחה מטונפת וכלבה מזויינת אבל ידעה ממבטו שזו דרכו לומר לה שהוא אוהב אותה. היא התמסרה לו לחלוטין והוא מצידו העריץ. החור האנאלי שנפתח לרוחבה אחרי שחדר לתוכה היה סתם חור בו הטיל עכשיו את מימיו אבל היא אהבה את החמימות הטריטוריאלית שהפגין עבורה והבינה שהיא לא סתם כלבה. היא הכלבה שלו!