דוני (שם בדוי) הכינה לי מבעוד מועד 7 יעדים שהציבה לעצמה לחוות כנשלטת בדס"מית
כבר כשהגישה לי את צלוחית העוגיות מעשה ידיה { תמונה של צלחת עוגיות כי אין לי מנוי אז דמיינו} היא הייתה עם חיוך ממזרי, זדוני כזה...
"תשפיך לי על העוגיות ותיתן לי לאכול על הריצפה כמו כלבה"? שאלה בתערובת מבוכה
"לא חבל עליהן" הגבתי בהלצה ששברה סופית את הקרח.
אני רוצה כזה וכזה ושתעשה לי כזה וגם כזה... דיברה בשטף של ונילית שהרגע קיבלה אישור מביטוח לאומי לצפות בתכני מבוגרים.
"מה עם אנאלי, ניסית בעבר"? אמרתי בוחן את תגובתה
"לאאאאא... זה כואב, מפחדת".
"אה, שטויות" הרגעתי אותה. יש הכנה שצריך לעשות ואז זה לא יכאב, הבטחתי.
היא התבוננה בי, מעכלת את כל המידע שהרגע נאמר ואמרה בחזרה... "מה"?
"בעיקרון חומרי סיכה, ריכוך הדגדגן באוראלי ואז החדרת אצבע ביחד עם אצבעות או רוטט כלשהו בכוס, חשוב להיות נקייה לפני כדי לא לפחד מהתוצאות, לשתות הרבה מים, להקשיב למדיטציה או מוסיקה נעימה..."
"אה, זה עכשיו נשמע כיף"
" נכון, אבל אנחנו לא ונילים, אצלנו חודרים ישר בלי כלום. בווום, הכאב הוא חלק מההנאה" אמרתי במדרגה אחת גבוהה יותר של הקול
היא הייתה מבועתת בשנית, לא ממש ידעה אם צחקתי או לא... זה היה כ"כ מתוק מצידה.
"בואי, בואי לפה לחיבוק...את והעוגיות שלך..."
- זה בדיוק מה שהרגשתי כשהשחילו אותי בטסט לרכב... בלי סיכה...ככה בווום.
