צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סטייה קלה שמאלה

בלוג הגיגים ושטויות מחוויות שליטה ובדס"מ. תפגינו אהבה
לפני שנה. 30 ביולי 2023 בשעה 5:09

זו הפעם השלישית. דברים טובים יוצאים בפעם הזאת. אם בראשונה היא הייתה מעט מבועתת מעצם המחשבה לנהל שיחה עם אדם זר בפעם השנייה היא פשוט הסבירה את עצמה ונעלמה.

הפעם השלישית הייתה מדויקת. חשתי ברצון שלה לנהל איזושהי מערכת יחסים ולו בשיח עם אדם שזר לעולמה, לנורמה שהיא חיה על פיו ולעצם היותה נשואה ובאושר לאדם נפלא.

התוודעתי ליופייה בזמן שאילפתי את חברתה הטובה מילדות.

ילדה מקסימה וקצת אבודה שרצתה טיפה ללכת לאיבוד ושמישהו רחוק מעולמה יכווין אותה. בין תמונת עירום למשימה שקיבלה היא שלחה מפעם לפעם סרטון קצרצר או תמונה עם אותה עלמה מסתורית ויפה, שתיהן יחד כמו נערות מתבגרות משתטות כך לפעמים. שכובות על המיטה בבגדי עור וכל מה שלא היית מצפה מאשה נשואה ודתיה להגדרתה.

ניהלנו שיח קצר בנוגע לכלבה שלי והאם היא מספיק חזקה להתמודד עם שולט סאדיסט. הופתעתי מעט מהפתיחות שלה...לא נבהלה, רק הנחתה אותי להישמר איתה וכך היה. חיבקתי והכלתי אותה כיאה לנשלטת נערצת.

גם כאשר הקשר הסתיים לו בהבנה הדדית שזה לא יילך לשום מקום מעבר. עדיין נצרתי בתודעה את החברת ילדות, זו שנקרא לה כאן ג'וליה. ביודעין שהיא נשואה ושומרת דת וקידוש פניתי אליה שוב. כמובן שידעה מיד מי אני אבל בחושיי החדים הבנתי שהיא סקרנית אפילו יותר משתוכל להודות. היא התנתה את הקשר במיליון חסמים ושריינה לעצמה אינספור פתחי מילוט אבל היא עדיין נשארה. היא לאט קילפה שכבות והסירה מגננות. היא הבינה שאת רוח המרד קשה להשכיח.

לאחר ימים ארוכים של שיחות והקשבה. של צחוקים ואינטימיות הגיע השלב בו נדרשתי לשרמט אותה ולהפוך אותה לשפחה המועדפת בחיי. לאותה אחת שבמילה, בתמונה ובמשימה תדע להעביר לי את הצורך והרגש שחיפשתי.

 

ג'וליה מתייסרת בכל נים בגופה הקמור, המצפון הבנזונה עושה שמות בתודעה.

"יש לי הכל, מה אני צריכה את השיט הזה" מילמלה בינה לבין עצמה. ידעתי מהרגע הראשון שהיא אישה חזקה. אשת איש. מעוגנת בטבעת זו. אבל המשדר שטבוע בנו יודע לתקשר בטלפתיה גלקטית והתשדורת לא הותירה מקום לספק.

הדחף והיצר להיות מובלת וכלבה מיוחמת של אדון זר. אחד שיסתכל לה בלבן של העיניים והיא תדע שכל כולה נועדה לשרת ולרצות את אדונה. נמר לא משנה חברבורותיו גם אם יתביית, כלבה לא תשנה את תשוקותיה גם אם היא נשואה. ולא משנה כמה את חזקה, דומיננטית ואסרטיבית. ברגע שאני בתוכך ואת לידי, את תמיד תהי הכלבה שלי.  הילדה הקטנה שלי, הכלי הזה עם החורים לשימוש עצמי.

ג'וליה מודעת לעצמה. יודעת שהיא נבחנת בכל דקה שעוברת ע"י ערב רב של מבטים. מבטי זימה, מבטי תאווה, מבטי אהבה. אבל היא לא זקוקה לזה כרגע. היא רק רוצה להיות השפחה שמשרתת אדון. להיות שלו והוא שלה.

ביקשתי ממנה להיכנס למועדון. בשמלה שחורה ובלי תחתונים. היא התיישבה עם חברותיה מצחקקות, שותות ונהנות מאווירה של הורמונים באוויר. סימסתי לה.

" אני רוצה שתגעי בדגדגן שלך, תעסי אותו מבלי שאף אחד ירגיש חוץ ממני שארגיש אותך בגופי." 

היא לא הסמיקה. היא לא מובכת. היא נרגשת לבצע משימה שהאדון שלה יהיה מרוצה ממנה. אין דרך טובה יותר להגיע אליו.

היא הפשילה מעט את שמלתה והחלה באצבע סיבובית לענג את גופה. מנסה לשמור על ארשת פנים מחוייכת. המחשבה אם חברותיה יודעות שהיא זונה של אדון או שעדיין חנהל'ה בשמלת השבת?

תהיות של עונג.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י