סטייה קלה שמאלה

אני שבוי בדינמיקה מנוגדת למהות הבדס"מית הבסיסית שלי.

בכמה כובעים אדם יכול להשתמש מבלי שזה יתנגש בצורה כלשהי. שואל

רגע, בואו נסביר.

לכובע שלי 3 פינות חדות מאוד.

כובע 1 (מוצג א') -  סאדיסט לא מתפשר, מעונג מלהעניק כאב. לשלוט, להשפיל ולהרים בו זמנית. להעניש, לקמט כל רצון להחזיר שליטה לחיים שלה. דיפולט.

כובע 2 ( מוצג ב') – תשוקה לא מוסברת לדאדי דום. להתמודד עם אתגר, לחנך וללטף, לצוות ולהטיף. להעצים לגבהים,  ולקחת לעצמי את המושכות על נפש עדינה. לקרוא לי אבוש. לקרוא לה ילדונת. להקשיב לה ולהבין את עמקי נשמתה. אולי זו הבת שמעולם לא הייתה לי. משחק תפקידים שמסעיר כל נים בגופי.

כובע 3 ( מוצג ג') – להתמסר. טוטאלית לשליטה שלה בי. להיות כנוע מוחלט ולקבל את רצונה. כי זה מה שהייתי מצפה ממנה להיות עבורי. לחוות את חוסר הפחד שבהובלה שלא אני.  לא מאזוכיסט. לא יודע אם זו פינה שהייתי רוצה להיכנס אליה באופן מודע. אבל מתמודד כרגע בראשי

האם זה מערער אותי?

לא.

האם זה מסקרן אותי?

כן.

האם זה חלק מהיותו מי שאני?

וודאי.

לא מתחלף (סוויצ'ר) אלא יצור דומיננטי שלם עם קשת של רגשות שרוצה לפרוץ כיחידה שלמה אחת.

תודה שקראתם.