לפני 3 שנים. 18 באוגוסט 2021 בשעה 15:41
לא נתתי לך דבר מלבד הכנות שלי, האמון, והלב שלי.
כל פעם שחנקת אותי -
חיי היו בידיים שלך, הגשתי לך את האמון שלי על מגש של זהב.
כל פעם שגמרתי וצעקתי ״כן דאדי״,
כל פעם שצייתתי,
כל פעם שהשפרצתי על כולך,
כל פעם שנכנעתי -
קיבלת אותי, במיטבי, את הצד שאני הכי אוהבת בי.
כל פעם שאמרתי לך שאני אוהבת אותך,
קיבלת עוד חתיכה מהלב שלי.
שמת לי חגורה על הצוואר והייתי גאה להיות שייכת לך.
ועכשיו,
אני עצובה, אני כועסת,
אני ילדה שאבא שלה עזב,
אני נטושה ומבואסת,
ואני בעיקר מבינה עכשיו
שבמשוואה הזו אני המפסידה -
נתתי אמון, אהבה וכנות, וקיבלתי… ריקנות.