תמיד חשבתי שאני פשוט נשלטת.
אוהבת לציית, אוהבת שקוראים לי ״זונה קטנה שלי״, אוהבת ספאנקים, אוהבת לא להיות בשליטה. קחו אותה ממני. מתרחקת משליטה במיטה כמו אשכנזי שמתחמק מתבלינים. כמו לק ג׳ליסטית ממס הכנסה. כמו בנט מסקס אפיל.
בשנה-שנתיים האחרונות אני עוברת שינוי.
לא הספיק לי יותר לציית או פשוט להיות זונה של. זה נהיה לי ריק, קר, מנוכר. כואב מדי.
מה שפעם עבד לי והדליק אותי, נהיה זר עבורי.
כבר לא הייתי במקום הזה.
הבנתי שאני סלאט פרינסס. אני זונה אבל גם קצת נסיכה. אולי קצת הרבה. מכירים את המשפט ״פרינסס ביי דיי סלאט ביי נייט?״ אני 24/7. אני מפונקת וזנותית, ואני אוהבת גם לגמור והרבה, ואני רוצה שיתייחסו אלי יפה. ואז לא יפה. ואז שוב יפה.
אז מאוחר יותר החלטתי לחפש דאדי. אח״כ גם מאמי, אבל זה ליום אחר.
לא ידעתי כלום כמעט על ddlg אבל ראיתי בעצמי איזו זיקה של חיבור ללהיות קטנה, להיות עטופה, להיות של. לציית במעטפת של אהבה, לחוות כאב ומיד לקבל גם ליטוף, להישלט אבל גם להיות נאהבת.
הייתה לי פנטזיה להיות באמבטיה, רטובה, ערומה, קטנה וחסרת אונים ולראות לידי דמות אב שידאג לי, שילטף אותי, ואז שירצה לחלל אותי ואת תומי.
ומצאתי אותו.
פאק, תכף שנה, עם הפסקה קלה באמצע שלימדה אותנו הרבה על עצמנו ועל איך להיות טובים יותר.
לאט לאט המשחקים קיבלו צבע אחר. ומה שהתחיל כ-ddlg מהול בבדס״מ, קיבל צורה של יחסי אבא-בת. הכי סוטה וקינקי ולא תמיד מאופיין בתצורה של בדס״מ קלאסי. לפעמים זה סתם מלוכלך. וכיף. ממש ממש כיף. בחיים לא הרגשתי יותר אני, יותר חיה, יותר נקודה.
למה דווקא זה? איך התגלגלנו לשם? לא יודעת. הייתי במספיק טיפולים בחיי כדי לדעת שלפעמים לא צריך לנתח כל דבר, לפעמים צריך פשוט לתת לזה להיות. ולא, אני לא באה מעבר כזה. האבא הביולוגי שלי מקסים והיחסים שלנו מגניבים לאללה.
והאמת? זה הכי בריא שהיה לי אי פעם. והכי טוב. והכי מוגן לנפש שלי לפני, תוך כדי ואחרי. וזה פאקינג לוהט.
אני יודעת שזה יכול להרתיע. גם פה בכלוב, דווקא במקום הזה שצריך להיות הכי חופשי, אנחנו עדיין מחפשים את המסגרות שלנו. את המותר ואסור. נכון ולא נכון. מגניב ומוזר. כולנו צריכים קופסא. כולנו צריכים כלוב.
אבל אני גם יודעת שיש כאלו שחולקים איתי את זה,
ולפעמים קשה להגיד פה,
כי מפחדים שישפטו,
כי כבר שמתי פה טייטל ״נשלטת״,
ומה אני אשנה פתאום באמצע החיים ל״אחרת״?
אבל אני באמת אחרת.
אני כבר לא ממש רק נשלטת כנראה.
אני קינקית ומלוכלכת,
אני נסיכה וזונה,
אני קטנה,
ואני בת ממש סוטה של האבא שבחרתי לי.
ומי יודע מה עוד העתיד צופן,
רק שלא אהיה שולטת, לא עלינו. זה כבר שינוי גדול מדי.
