בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות שעברו לי ואולי גם לכם

שיניתי את דעתי
תגיבו!!!
לפני שנה. יום רביעי, 19 בפברואר 2025 בשעה 4:48

התעוררתי בשרותים קשור עם ידיים מאחורי הגב מחסום פה וכלוב על הזין.

טוב… התחלתי ‏מהאמצע, אז אני אסביר איך הגעתי למצב הזה.

אחרי המון שנים של פנטזיה על כפות רגליים ושליטה קלה החלטתי לנסות.

נכנסתי לאחת הקבוצות של השולטות בתשלום.

הסתכלתי על תמונות, פוסטים, פרסומים של כולן…

זאת כותבת ככה, השניה כותבת אותו דבר אבל קצת אחרת. ופשוט כל אחת מתאמצת להיות ‏אכזרית, חזקה או כל דבר אחר שהיא חושבת שיגרום לנשלטים לשלם לה.

אבל היתה אחת שלא כתבה כלום, היא פשוט העלתה תמונה שלה.

לא בבגדי לטקס או עם שוט ארוך, פשוט בבגדי ספורט מהמותג היקר הזה שכולן אוהבות. היא נראת כמו חלום, עיניים בהירות, שער גלי וקצת ‏מתולתל וגוף של דוגמנית. אחרי מחשבה ארוכה של כמה ימים החלטתי לשלוח לה הודעה ודי מהר קיבלתי תשובה, משהו כמו מספר טלפון ושלח ביט כדי שאתייחס בכלל למה שכתבת.

זה היה לי מאוד מוזר כל השאר כתבו עוד בפוסטים מחירים לסשנים ועוד מחיר למקדמה לשריין מקום אבל היא, היא לא הבטיחה כלום, לא דיברה על סשן או משהו פשוט תשלם כדי שאתייחס בכלל. ניסיתי לדבר איתה אולי להציע דרכים אחרות שאני יכול להועיל אבל כל מה שהיא אמרה זה תשלם ואז נראה מה אתה שווה, אם בכלל. חשבתי הרבה ובסוף נכנעתי.

המשך בפרק הבא…

לפני שנה. יום שני, 3 בפברואר 2025 בשעה 15:39

גדלתי בבית פושר, לא קר ולא חם.

גדלתי בבית שקיבלתי בו חיבוק, אבל גם סטירה.

במהלך החיים למדתי מה זו אהבה, אבל גם שנאה.

במהלך חיי, הרגשתי הערכה, אבל המון זילזול והשפלה.

כי גדלתי בבית פושר.

כל זה הפך אותי לאדם שאני היום, בין אם אני אוהב אותו ובין אם לא.

אדם שרודף אחרי הכבוד והערכה שלו, אבל גם נהנה מההשפלה.

אדם שאוהב לתת, לאהוב, ולחבק, וכן רוצה גם לקבל בחזרה.

אדם שהוא חבר אמת, שתמיד מוכן לעזור ולהיות שם בשבילך, עד לרמה שלא תרגיש שזה ראוי להערכה, ‏ותתייחס אליי כמובן מאלו.

כל מי שמכיר אותי וקרוב אלי יודע, שאם הוא צריך אותי, אני פה בשבילו.

כל אחד כזה גם יודע, שאני לא בחור שמבקש עזרה.

אבל אם אבקש עזרה, הם יודעים שזה לא חובה, הם יודעים שלא אגרום להם להרגיש רע אם ‏יסרבו.

כי מה בקטנה, אני אסתדר לבד.

שוב, זה כי גדלתי בבית פושר.

אני רגיל לקבל ליטוף ואז סטירה, וסטירה ושוב ליטוף 

ושוב סטירה והכל טוב בקטנה, אני יודע שבפנים יש אהבה.

אבל די כמה אפשר?

מתי יהיה מוכן לעצור?

מתי אני אקום ואגיב כמו גיבור?

חאלס זה או שאתה אוהב אותי או לא?

לפני שנה. יום ראשון, 26 בינואר 2025 בשעה 18:38

מי אני באמת?

 

 

רציתי לכתוב משהו על זה.

אבל לא יוצא לי, אז אולי אתם יכולים לעזור?

לפני שנה. יום ראשון, 26 בינואר 2025 בשעה 18:34

אפשר די לחוות את אותה הרגשה כל פעם מחדש?

זה אני? 

זה אתה? 

למה אני מצפה לתוצאה שונה, הרי כלום לא השתנה.

בטח ובטח שלא לטובה.

או, שאולי הכל לטובה?

אולי מה שהשתנה זו רק המחשבה, עצם הידיעה, ההכרה בבעיה?

מה זה אומר עלי? אם כל הסימנים האלה, ועדין אני לא עושה פעולה

אולי כל מה שאני עובר זו רק דחיפה לעלות מדרגה?

כי יש את מי שאני עכשיו.

ויש את מי שאני רוצה להיות.

אנחנו כל כך שונים, אז איך אני כזה בטוח שאנחנו יכולים להיות חברים?

נפגשנו כמה פעמים בחיים ויהיה מדהים.

אני שואל את עצמי, מה היה באותם רגעים.

ואין לי תשובה.

בעצם יש, מוזר מאוד אבל אני קצת מתבייש.

לפני שנה. יום שישי, 10 בינואר 2025 בשעה 18:01

אני אומר תודה הרבה בחיים.

תודה על החיים, על אנשים בחיים, על רגעים מאושרים.

 

מעניין אם מישהו אומר תודה על זה שאני נמצא לו בחיים…🤔

לפני שנה. יום שישי, 10 בינואר 2025 בשעה 17:35

מכירים את זה שאתם רוצים משהו, או מישהו, אבל לא באמת? 

כאילו אתם רוצים, אבל יותר רוצים לא לרצות.  

אתם מכרים את זה שאתם רוצים משהו כל כך, רק כדי להרגיש שמשהו רוצה אותכם? 

מכירים את זה שאתם מרגישים ששום דבר לא רוצה אותכם? 

אפילו לא החיים עצמם.

מכירים את זה שמה שאתם רוצים רוצה הכל חוץ מכם?

כאילו כולם רוצים את כולם אוהבים את כולם, אבל אף אחד לא אוהב אותכם? 

אתם מכירים את זה? 

אני מכיר.

מכיר את הלבד, והוא כל כך המוני.

אני יודע מה זה קור, איך יכול להיות שהוא שורף אותי?