מחשבות שעברו לי ואולי גם לכם

דברים תמיד חוזרים למקומם. 

‏הכל הבל הבלים.

אין דבר שתעשה שישנה באמת. 

החיים קורים. 

זה בכלל לא משנה מה אתה עושה, מה אתה נותן או מה אתה לוקח.

מה שיש לך שלך ומה שלא, לא יהיה שלך אף פעם. 

אני מרגיש כאילו אני חי בלופ שנמשך הרבה יותר מידי זמן.

אני צופה את העתיד וזה מפחיד, כי הוא נראה בדיוק כמו העבר.

עוד יום מתחיל אה בעצם נגמר? 

‏משום מה אני מרגיש שאני יודע מה יקרה מחר.

טוב נראה לי שאלך לישון, נתראה מחר/אתמול.