06:30 - השעון המעורר מצלצל. המשימה הכי חשובה של היום מתרחשת שניה אחרי שפותח את העיניים. מזנק מהמיטה ורץ למקלחת. מוציא את הכלובון הקטן מהמחבוא ונועל את עצמי. מפתח אחד אצלי, אחד אצלה. שולח לה את התמונה הקבועה בצירוף ההודעה הקבועה "המלכה קיילי - אני נעול". 06:32 - פאק, איחרתי בדקה. מוסיף מיד "סליחה המלכה קיילי - זה לא יקרה שוב". להקדים את השעון לא בא בחשבון כי היא ציינה בפירוש שזה קורה דקה אחרי שמתעורר.
מבואס מעצמי אבל שמח שעושה לפחות את מה שנאמר לי - אני מתחיל את היום.
היא מכירה את כל הבגדים שלי וכבר החליטה אתמול מה אלבש היום. זוכר בדיוק את ההוראות, אך בכל זאת פותח את ההודעה כי אסור לקחת סיכון שאטעה.
נעול, לבוש, יש לי 5 דקות פנויות לפני שיוצא לעבודה. מוציא מהקופסא את התחתון שלה. זה שהיא הסכימה סוף סוף לתת לי, אחרי שהיה לה יום מטורף עם הבוס והוא היה כל כך ספוג שהיא העדיפה לחכות 4 שעות שאגיע לאילת, אחרי שעצרתי בדרך לקנות לה סט חדש של תחתונים כמובן מאשר להסתובב איתו מעבר לזה ולזרוק לכביסה. תודה לאלוהי הווייז שמצא לי בדיוק את החנות שהיא אהבה בדרך לאילת.
מוציא אותו ביראת קודש - רועד, עוצם עיניים ומקרב אותו אל האף. לוקח נשימה עמוקה - גן עדן. להיות הכי קרוב למלכה קיילי ועדיין הכי רחוק ממנה. הוא עליי, האף בדיוק במקום הנכון ואני נושם עמוקות. יודע שיש לי רק את ה5 דקות האלו ביום ולא משנה מה, בלי אישור שלה - אני לא חורג מזה. לפעמים גם את ה5 דקות האלו אין לי. כנראה שמחר לא יהיה לי, תכלס.. איחרתי בדקה.
במעלית - מצלם לה אותי עם הבגדים שהיא בחרה. היא יודעת הכי טוב. בעבודה מתפקד כרגיל, אך היא תמיד במחשבות, תמיד שם, קיימת, מכוונת, יודעת שלא אאכזב אותה. בצהריים אני מרגיש שהיא תשמח למנת שווארמה. מבקש אישור ממנה להזמין לה מנה עם התוספות שאוהבת מהמקום שאוהבת. קלעתי - היא מאשרת. אני מאושר. מזמין את המנה שתגיע אליה בדיוק בזמן.
כשמסיים לעבוד - נוסע אליה. 4 שעות של ציפייה, מחשבות, כמיהה, הערצה. היא הכל. אני קיים בשבילה. אני מרצה אותה. היא קובעת, היא יודעת.
מגיע אליה, הלב על 200. נשיקה לכף הרגל וכשעוד על הברכיים, אומר ברעד "שלום המלכה קיילי, תודה שהסכמת לי לבוא היום, גם אם זה יהיה קצר" היא יודעת שיצאתי מוקדם מהעבודה, כמובן בתיאום, ושצריך לחזור הביתה בזמן. רואה כמה כלים בכיור ומבקש לשטוף אותם."אם תשטוף, לא תספיק לרדת לי". "אעשה מה שהמלכה קיילי תחליט, המלכה קיילי".
היא עונה לי שאשטוף - לכן מיד ניגש למלאכה, בלב רועד. אני כל כך רוצה לרדת לה, אבל זה לא חשוב. היא יודעת מה חשוב וכרגע אלו הכלים. לא שוטף מהר מדי כדי שלא אפספס חלילה משהו, מסיים וניגש אליה בראש מורכן. "סיימתי המלכה קיילי".
"יופי עבד, תוריד מכנס ותחתון ותראה לי, ידיים מאחורי הטוסיק."
מבצע את זה מיד. זה תמיד מבייש להיות ככה, מולה, אבל זה המקום הטבעי שלי ויודע שהיא נהנית מזה. זה מה שחשוב.
הלוואי והייתי יודע מה היא חושבת, אבל אסור לי להסתכל עליה כשאני ככה, הראש חייב להיות מורכן - ככה היא אמרה. עוברת דקה ארוכה.
"יופי עבד, תתלבש בחזרה, ספור עד 100 ובוא לחדר שלי. בכניסה יחכה לך התחתון שכרגע עליי. אתה לא מסניף אותו, לא מריח, לא מרחרח, כלום. אתה שם אותו על העיניים ככיסוי ונושם מהפה. הייתי ברורה?"
יואו!! אלוהים. "כן המלכה קיילי".
נשבע שאלו 100 השניות הכי ארוכות שהיו לי אי פעם. ניגש לחדר והוא שם, מונח על הרצפה. ממלא אחר ההוראות שלה ונושם מהפה. מרגיש לי שנושם חזק כמו טרול מרוב ההתרגשות. פותח את הדלת, מגשש, לא רואה אבל מכיר בעל פה את המקום שלי.
מתחיל מהרגליים, עולה לאט לאט לקרסול, לשוק, לירכיים, לאט לאט. תזכור - כל מה שחשוב זה שהיא תהנה.
יורד לה, כמו מכונה מאומנת היטב, יודע בדיוק מה היא אוהבת. הטעם משוגע, הכי טעים שיש אבל זה לא מסיח את דעתי. הכלובון בוער - לא מסיח את דעתי. היא, היא, היא והיא. זה כל מה שחשוב. טעם מתקתק ממלא לי את הפה, הצלחתי! עושה לי מסאז קטן ברגליים עד שהיא מזיזה אותי, עדיין מגשש כעיוור.
"מחוץ לחדר, על הברכיים, התחתון נשאר ככה".
"כן המלכה קיילי"
היא מגיעה, אני שומע את הצעדים אבל לא רואה.
בום! הלחי הימנית שלי בוערת.
בום! גם השמאלית.
"סליחה המלכה קיילי"
"על מה סליחה?"
"איחרתי בדקה המלכה קיילי"
"יופי עבד. התחתון הזה היה אמור להיות פרס אבל לא מגיע לך. נכון?"
"נכון המלכה קיילי".
"שים אותו בתוך התחתון, על הכלובון. כל הדרך הביתה אתה לא נוגע בו. כשמגיע הביתה אתה מוציא אותו וזורק אותו בפח מתחת לבניין. הייתי ברורה?"
"א.. אבל.."
המבט שלה לא מותיר מקום לספקות -
"כן המלכה קיילי".
בנסיעה חזור, הלחיים צורבות, הכלובון בוער ועומד להתפוצץ, הפה והלשון יונקים כל טיפת טעם גן עדן שנשארה שם. הכל למען המלכה קיילי.
מגיע הביתה - שגרה. נכנס למקלחת, מוריד את הכלובון, מצלם לה.
"תודה המלכה קיילי. סליחה שאיחרתי, תודה שנתת לי לשטוף לך כלים, לשרת אותך, לרדת לך, להזמין לך לאכול. תודה שאני שלך המלכה קיילי. תודה שאת הבעלים שלי".
"עבד טוב, התנהגת יפה היום. מחר תקבל 5 דקות כרגיל."
היא שולחת לי את התלבושת של מחר ואני הולך לישון, שמח. מאושר. מעבר לזה שזכיתי לשרת אותה, להיות שלה, זה שהיא הסכימה לי מחר 5 דקות כרגיל אומר שהתנהגתי יפה, שהיא מרוצה. וזה - זה כל מה שחשוב.