הבלוג הנאיבי של א.

מקום אחד היה שהיו באים בו מיני בריות מיוחדים. מיוחדים על שום מה? לפי שהיו נוהגים איש ברעהו מנהגי מלכות ושעבוד. יש מכנים עצמם בכינויי כבוד ושררה, יש בכינויי עבדות ושפלות. וכיוון שכך, יודע אתה כי היו שבאו למלוך על משועבדיהם.

כיוון שאמרו חכמינו "אשה כשרה – עושה רצון בעלה", הרי שבאותו מקום היית מוצא נשים שהיו לגבירות, והפכו גברים לעבדיהן. וגם אותם גברים אל לך לחשוב שנשתעבדו בעל כורחם. היו עושים זאת מרצונם ואהבתם לאותן גבירות. אי לכך, אל לך לחשוב שאין כאן אהבה. שאהבה הבאה בשעבוד גם כן אהבה היא.

איש אחד היה שם ושמו מוישה צבי. והיה אותו מוישה צבי גם אוהב מנהגי מלכות של נשים המשעבדות גברים. לפיכך בא היה גם הוא אל אותו מקום, אותו בית מרזח. בא אל הבר, מבקש לו יי"ש וצופה. במה היה צופה? במה הייתה שם. ועולים אליה מיני אנשים האוהבים כי יצפו בהם, דרך כלל הייתה זו בחורה יפת מראה אשר מתעללת באדם השרוע לרגליה ומשעבדתו, וקהל אשר היו צופים בעניין.

ונערה אחת אשר קסמו לה שעבודי גברים החלה לבוא. אין אתה רואה על פניה כל רוע. ההפך הוא הנכון. פניה פני נערה צנועה. רוך ותמימות נוטפים מהן. כיוון שבאה, הייתה הולכת ומתיישבת על אחת מן הספות אשר פזורות אל מול המדרגות. יושבת וצופה. אי פה אי שם גם הולכת אל הבר ומבקשת משקה. ושוב הולכת ומתיישבת. אין היא מראה כי אוהבת גברים תחת רגליה.

ויסתובב מוישה צבי ברחבי בית המרזח הלוך ושוב, ויראה והנה נערה ופניה פני מלאך צחורות. תוהה הוא בינו לבין עצמו האם נערה כזו יכולה להיות בעניין של שולטות. אין הוא ניגש אליה פעם ראשונה, מפאת ביישנות. אבל זוכר אותה בדמיונו.

ופעם נוספת היא שוב מגיעה. ושוב עוד לילה וגם הפעם רואה אותה שם. אוזר אומץ מוישה צבי ונגש אליה. בא ואומר לה שפניה פני מלאך. אין מוישה צבי חזק בפלירטוט עם בנות חוה. וכששואל באם היא בעניין שעבוד גברים עונה היא בחיוב.

אותו מקום רואים במעשה שליטה כדרך ארץ. אין מתביישין אף להלקות אישה את הגבר או גבר את האשה. כיוון שכך, גם מוישה צבי הולך ומבקש יפה את אותה נערה האם תאות היא לתת לו דוגמית שעבוד.

ותלך ותקחהו אל חדרון צדדי ותחל להלקותו. קודם מצווה עליו לרדת על ברכיו. לאחר מכן מצמידה את פיו למגפה. בודקת במגפה השני את איבר שבתוך מכנסיו. רואה שזז ועומד הוא, נזקף לקראתה. פוקדת עליו כי ימצא לה שוט ממאן דהוא. מציית, הולך ומביא לה. מורידה אותו לעמידת כלב. מועכת את ראשו בין ברכיה, מצליפה עשר מכות שוט על גבו. הוא נאנח וזועק והיא אוהבת את זה, אכזרית היא. מועכת את איברו ואת ביציו. אחר כך מעמידה אותו אל הקיר, מצליפה את עכוזו.
המשך-יבוא?..