אדם, בעלה, הוא איש מאד נחמד. בכל זאת, נתן לה צלע.. כל יום הוריד את הזבל,דאג להכין לה סלט..
אבל לחוה זה לא הספיק. את מה שבאמת רצתה, אדם בעלה, לא היה יכול להעניק. המגע שלו היה רך, מלטף ועדין.. היא רצתה אותו קשוח, אגרסיבי, מלא אנדרנלין..
חוה חששה לפגוע בו.. היא באמת לא רצתה לבגוד... אסור שאדם ידע, היא חייבת לשמור את זה בסוד. אבל משהו ממכר היה האיש האחר.. הוא היחיד שהצליח לגרום לגופה לרעוד, להתפתל מעונג.. לצרוח: אני רוצה עוד..!! הוא היה גבוה, חסון ואיתן . טיפוס קשוח,שאפתן, דעתן. הם נפגשו פעם בשבוע.. היה להם יום קבוע. חדר מס 104 במלון "אפיריון". שם הוא מזיין אותה בדיוק כמו שהיא אוהבת.. חזק, קשוח, כואב!
הוא היה מצמיד אותה חזק לארון. שם את יד שמאל על הגרון ועם היד השנייה דוחף לה אצבע ועוד אחת.. הבוהן על הדגדגן ואצבע נוספת לתוך החור של הישבן. יש לו מבט קשוח בעיניים.. עכשו הוא דוחף גם את הזין.. מנסה להביא אותה אל הקצה. היא נושכת לעצמה את השפתיים.. כמה היא אוהבת את הכאב הזה!!!
הוא תופס בשיערה ומזיין אותה חזק... לבן זונה יש זין ענק! והנה רעידות גופה מבשרות על בואה של האורגזמה המיוחלת..! הנה היא גומרת!!
"את הזונה שלי"..
לחש לה הנחש.
