שש בש

לא בא לי לחבק אותה, רק בא לי לבכות. אני רוצה הבייתה.

פאקקקקקק למה למצוא חניה קל"ב זה כזה קשה! סשן קשוח של העיריה שרק מבטלת עוד כאלה

Quälgeist זה מעין משחקיה למבוגרים בלבד עם הריהוט והחדרים הבדסמים הכי מרשימים שראיתי. מיטה שמותחת את מי ששוכב עליה, חדר ליטלים, חדר משוגעים עם ריפוד מסביב להכל, צלבים בכל פינה, נקודות עיגון על כל דבר גלגלות להרים עליהם דברים ועוד דברים שבכלל לא חלמתם עליהם. מסתבר שהמקום הזה היה מקום דיי אנדרגרואנד של הקהילה ההומואית בעיר ולאחרונה עבר שיפוץ ופתח את שעריו לעוד קהלים. המקום נמצא בשכונה הכי בורגנית שאתם יכולים לדמיין בקצה של ברלין וממש לא קל למצוא את הכניסה אליו (כמעט התייאשנו בעצמנו) אם אתם מחפשים הכניסה נמצאת בחניה של הבניין וצריך לצלצל בפעמון כדי שייתנו לכם לעלות. במקום אין ממש מסיבה אבל אם אתם באים עם פליי פרטנר ורוצים לשחק במקום עם הצעצועים הכי מגניבים בעיר זה המקום להיות בו. לי הקהל היה מבוגר מידי אבל באתי עם פרטנר אז היה ממש כיף!

אתמול היינו באינסומניה בברלין והיה כל כך כיףףף!!! זו לא הייתה מסיבה בדסמית במיוחד אלא מסיבה עם מוזיקה בסגנון 90s ו00s שאשכרה היה בה כל כך כיף ברחבה שהעדפתי לרקוד על פני ללכת לשחק (ולא בגלל שהיה חסר איפה ועם מי). בסוף כן הלכתי קצת לשחק עם מישהי אבל וואו כל כך נהניתי פשוט לרקוד עד ארבע בבוקר שכמעט שכחתי שיש גם איזור למשחקים 

ממש ממליצה על הליין הזה (וגם מנהלת אותו ישראלית שדאגה שנהיה ברשימה)

כשאת חוזרת בלי אודם הבייתה

היא אמרה לי שאני כל הצ׳ק ליסט שלה, שאני מיוחדת, שהיא אף פעם לא פגשה מישהי כמוני. אני כל כך מבולבלת.

נראה לי שאין במלאי את מה שאני מחפשת.

בסהכ רוצה מישהי תקשורתית ואינטלגנטית עם חיבור טוב, למה זה כל כך קשה?

נמאס לי לוודא עם כל בן אדם שמתחיל איתי (לא פה כמובן) שהוא יודע שאני טרנסית.

אני דואגת לכתוב את זה בכל פוסט היכרות בצורה ברורה ובכל זאת אנשים מדברים איתי שלוש שעות עד שאני אומרת משהו בהקשר הזה ואז הם מופתעים. במציאות זה אפילו פחות נוח, אני בדרכ מתחמקת באמירה שאני לא מעוניינת אבל נמאס לי לסרב לאנשים שגם אני מעוניינת בהם רק בגלל החשש מהתגובה שלהם. 

למה אני כל כך ביישנית כשזה מגיע להתחיל עם אנשים שבבירור מעוניינים בי 🤦🏻‍♀️

תכלס אין כמו לכסות מישהי אחרת באודם כדי להתגבר על אחת אחרת...