שש בש

כשאת חוזרת בלי אודם הבייתה

היא אמרה לי שאני כל הצ׳ק ליסט שלה, שאני מיוחדת, שהיא אף פעם לא פגשה מישהי כמוני. אני כל כך מבולבלת.

נמאס לי לוודא עם כל בן אדם שמתחיל איתי (לא פה כמובן) שהוא יודע שאני טרנסית.

אני דואגת לכתוב את זה בכל פוסט היכרות בצורה ברורה ובכל זאת אנשים מדברים איתי שלוש שעות עד שאני אומרת משהו בהקשר הזה ואז הם מופתעים. במציאות זה אפילו פחות נוח, אני בדרכ מתחמקת באמירה שאני לא מעוניינת אבל נמאס לי לסרב לאנשים שגם אני מעוניינת בהם רק בגלל החשש מהתגובה שלהם. 

למה אני כל כך ביישנית כשזה מגיע להתחיל עם אנשים שבבירור מעוניינים בי 🤦🏻‍♀️

תכלס אין כמו לכסות מישהי אחרת באודם כדי להתגבר על אחת אחרת...

נמאס לי להילחם על הקשר, בא לי שפעם אחת מישהו יילחם עליי ולא להיות חיילת בודדה במערכה.

נמאס לי להרגיש שרק לי איכפת ממישהי שאמרה לי שאני הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים, נמאס לי מהפסקות ונמאס לי מאנשים שלא סגורים על מה הם רוצים.

בקיצור פשוט התעייפתי. אני רוצה להרגיש שהצד השני גם מושיט יד, גם רוצה, גם מראה נכונות.

אולי אני המטומטמת שפשוט לא יודעת לשחרר אבל אפשר בכלל להאשים אותי? הרי לא כל יום מוצאים אדם שמתאהבים בו 😞

עייפתי

בא לי סקס סוער עם מישהי, מישהי שתעיף לי את השכל, סקס אלים ובוטה. כזה שצריכות לחטא את השריטות אחריו. לא מתוך חרמנית, מתוך רצון לטרוף אחת את השניה. להשאיר את הסימנים שלנו אחת על השניה. אני רוצה שהיא תתנפל עליי. אני רוצה לכעוס על הבגדים שהיא קרעה ממני. אני רוצה למשוך לה בשיער. לנשוך אותה עד שהיא תצרח. לבכות מרוב כאב. לטבוע בתוך הגוף שלה.

לפעמים אני תוהה לעצמי אם לא יותר קל לחזור להרגלים רעים מאשר להתעסק ברגשות והחלטות.

הרבה יותר קל לשכב עם מלא אנשים כדי לקבל אישוש מאשר להתגבר על זה...

לאט לאט אני נהנית יותר לשלוט, לא יודעת מה השתנה אבל בקושי בא לי להישלט לא מצליחה להיכנס לזה כמו פעם שלא לדבר על להתמסר האם אני מתדרדרת?

חג שמח💜

מילים מילים, מילים מילים. מילים! מילים מילים מילים?

מילים מילים מילים מילים.

אין לי כוח לכתוב את הפוסט שרציתי אז זה מה שיצא