שש בש

נמאס לי להילחם על הקשר, בא לי שפעם אחת מישהו יילחם עליי ולא להיות חיילת בודדה במערכה.

נמאס לי להרגיש שרק לי איכפת ממישהי שאמרה לי שאני הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים, נמאס לי מהפסקות ונמאס לי מאנשים שלא סגורים על מה הם רוצים.

בקיצור פשוט התעייפתי. אני רוצה להרגיש שהצד השני גם מושיט יד, גם רוצה, גם מראה נכונות.

אולי אני המטומטמת שפשוט לא יודעת לשחרר אבל אפשר בכלל להאשים אותי? הרי לא כל יום מוצאים אדם שמתאהבים בו 😞

עייפתי

אני חוששת שאולי אני הסופה שנכנסה לחיה והפכה הכל, אולי עם כל הריגוש והאהבה שבאו עם הקשר שלנו בא גם כל הבאלגן בחיים שלה 

אני מרגישה מעורערת, לא יודעת אם יש סיבה אבל אני אוהבת אותה ודואגת לה וקשה לי לא לחשוב שאולי אני הבעיה בכלל

בא לי סקס סוער עם מישהי, מישהי שתעיף לי את השכל, סקס אלים ובוטה. כזה שצריכות לחטא את השריטות אחריו. לא מתוך חרמנית, מתוך רצון לטרוף אחת את השניה. להשאיר את הסימנים שלנו אחת על השניה. אני רוצה שהיא תתנפל עליי. אני רוצה לכעוס על הבגדים שהיא קרעה ממני. אני רוצה למשוך לה בשיער. לנשוך אותה עד שהיא תצרח. לבכות מרוב כאב. לטבוע בתוך הגוף שלה.

לאט לאט אני נהנית יותר לשלוט, לא יודעת מה השתנה אבל בקושי בא לי להישלט לא מצליחה להיכנס לזה כמו פעם שלא לדבר על להתמסר האם אני מתדרדרת?

חג שמח💜

מילים מילים, מילים מילים. מילים! מילים מילים מילים?

מילים מילים מילים מילים.

אין לי כוח לכתוב את הפוסט שרציתי אז זה מה שיצא

This was never the way I planned

 Not my intention

זו בהחלט לא הפעם הראשונה שאני מנשקת אחת אבל היא הייתה מונוגמית ואני כנראה הייתי סתומה לרגע.

זה משעמם

אז חטפתי קורונה, עכשיו אני יודעת שיש אנשים שחטפו את זה קשה יותר והכל אבל כרגע החלקים הכי קשים בזה הם:

- אני מושעממת 

- אני חרמנית 

- נגמר לי הצ׳יפוטלה והבזיליקום

- אני תקועה לעוד ארבעה ימים בבית

ותהיה שעלתה לי, רק אני חרמנית יותר כשאני חולה?

*בבקשה בלי תגובות בסגנון "תגידי תודה שרק זה" ושיט מהסוג הזה

פה זה המקום הזה שמתלוננים בו על המקום הזה למרות שנמצאים בו מבחירה?