אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

New born

לפני 3 שנים. 8 במרץ 2021 בשעה 11:58

אנחנו מתים מרעב , גמורים אחרי יום רומנטי מושלם. אמרנו שנזמין אוכל.

אני יושב מאחוריך, עושה לך קצת טיזינג. ממש בא לי להיות הדומיננטי עכשיו. אז אני מספר לך על הזין החדש שלי שבדרך. גדול ויפה וסגול, אלא מה :)

 

אני כבר יודע לזהות את זה כשהגוף שלך נדרך. זה השד שלך שיוצא לו, ככה פתאום, בלי התראה. טורף את כל הקלפים.

- אבל אני רעבבבב!!!

- סתום.

 

אתה לוקח אותי לחדר, סוגר את הדלת. אני בא לעלות על המיטה, אבל לא, אתה לא נותן לי. רוצה אותי על הרצפה הקרה.

אני יושב למטה, בשקט, מסתכל לך בעיניים. בשד שמתנוצץ בהן. מכניס אותי למקום שאתה רוצה אותי בו. איזה מדליק זה. כבר שכחתי שאני רעב.

 

אתה רוצה להלביש אותי. אני מתנגד. אני שונא כשאתה עושה את זה. הופך אותי לכוסון. חתיך. יפה. כוסונצ'יק. אני לא אוהב ככה.

זה לא מעניין. אני לא פקטור.

אתה מלביש לי חוטיני שחור מתחרה. שמלת עור שחורה צמודה צמודה. קולר. ואודם אדום.

אני מיילל. האודם זה כבר יותר מדי.

- סתום. ותאסוף את השיער.

 

אתה משתמש בי, חזק מאי פעם.

הסטירות שלך כואבות נורא. ומשפילות גם. הייתי ילד טוב, הרי.

הגרון שלי עולה באש. כמויות של רוק ניגרות על הסנטר שלי, השמלה, הרצפה. כואב.

זה לא מעניין. אני לא פקטור.

 

- קח, תנגב את עצמך. אתה מושיט לי מגבת. אני גמור, מבולבל, לא יודע מה לעשות איתה. 

אתה מתכופף ומנגב לי את הסנטר, נותן לי נשיקה על המצח.

 

מעביר אותי למיטה.

קצת חומר סיכה ואתה נכנס לחור בן שלי ככה, בלי ההכנה הרגילה.

זה כואב למות. אני צורח. אומנם אני עוד קצת פתוח ממקודם אבל עדיין. אלוהים. צורח. בוכה חזק, בדמעות.

זה לא מעניין, אני לא פקטור.

 

אני באפיסת כוחות ואתה משחק עם הגוף שלי, מעביר אותי מתנוחה לתנוחה.

מתישהוא אתה מושך אותי על הרגליים, ממקם אותי מול המראה.

מושך את הידיים שלי לאחור, מחזיק בי ככה ונכנס מאחור.

- תסתכל, תסתכל על עצמך, ילד.

ואני מסתכל. קשה לי. אני מסתכל. הפרצוף שלי. ההבעה שלך. זה עושה לי לבכות.

אני מחוק. והשד שלך. וזה יפה. וטהור. הכי שיש.

 

אתה מחזיר אותנו למיטה. מעלה אותי מעליך. מגמיר אותי, לשם שינוי בלי שאני צריך להתחנן.

אני אסיר תודה בשקט כי אני כל כך גמור שלא הייתי מסוגל.

אתה אומר לי להתחנן אליך שתגמור, להגיד את המשפט הרגיל שאני צריך לומר לפני שאתה גומר. לא אומר מה. אני ממלמל בשקט. ואז קצת יותר בקול.

אתה מוותר לי. קצת. אתה גומר בתוכי.

שקט.

 

אתה לוקח אותנו לאמבטיה. הרגליים שלי רועדות, לא מסוגל להחזיק את עצמי בכלל.

אתה מושיב אותי על רצפת האמבטיה ונכנס גם.

אני יושב למטה, אתה עומד לידי. אני מחבק לך את הרגל.

וככה אתה מקלח את שנינו.

 

אחר כך, במיטה, אתה מראה לי את התמונות שצילמת.

אני עם השמלה וקולר ואודם אדום מרוח ותחתוני תחרה על הראש.

הפרצוף המעוות שלי כשנכנסת לי לטוסיק.

הדמעות.

התחת שלי שכתובות עליו מילים באודם אדום. לא אומר מה

ולשם שינוי, אני אוהב את התמונות שלי. כי אני מצליח לראות אותי מבעד לעיניים של השד שלך.

ואני יפה שם, בעיניים שלו.

 

 

היה לי קשה. ממש.

אני מתלונן.

- אתה מפוטר !

- סתום. מילד לא מתפטרים, ילד זה לכל החיים.

 

 

 

לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2020 בשעה 22:26

אני כבר יודע מה עומד לבוא כשאני רואה את המבט שלו. 

הפנים שלו רציניות כשהוא מבקש: "תגיש לי את התחת שלך, בבקשה".

ולמרות שזו בקשה, שנינו יודעים שזה לא פתוח לדיון. גם אם אין לי הרבה חשק ולמרות שכואב לי עוד מהפעם הקודמת, לפני שעה בדיוק.

 

אז אני מתפשט ונכנס לעמדה של הגשת התחת כמו שהוא אוהב: על הבטן והברכיים, הידיים שלובות אחורה על הגב, תחת גבוה באויר.

"ילד טוב", הוא מלטף לי את הראש.

אני מרגיש אותו מתחיל להתחכך בי, מלמעלה למטה, לאורך הישבן.

הוא בלי קונדום וטיפות ה pre-cum שלו מרטיבות את החור שלי. 

הוא ממשיך להתחכך, יותר ויותר מהר.

זה מחרפן אותי. פשוט מחרפן. החיכוך מטריף. החור שלי פועם בדופק מטורף. שוכח מהכאב ומהכל. חור בוגדני.

"בבקשה...", אני מתחנן.

"בבקשה מה, חמוד?", הוא מאלץ אותי להתחנן.

"בבקשה תכנס כבר!!!"

הוא במצב רוח טוב. הוא משחק בי. מאט את החיכוך, מוציא ממני יללות קטנות של "לא... בבקשה... אל תפסיק."

הוא לא מתייחס. אני מתחיל להתחכך בחזרה, מנסה להשחיל את הזין שלו בחור שלי, שיכנס רק קצת.

"מה? אתה מנסה להכניס אותי? ככה? בלי קונדום?" הוא מתמם.

"בבקשה..."

הוא מאט את החיכוך עוד יותר. גורם לי לייבב.

ואז הוא נכנס, בבת אחת. גורם לי ליפול למזרן. הטיפות שלו משמשות כחומר סיכה. אבל זה לא מספיק, כמובן.

אני צועק. זה כואב כל כך. יש לו זין גדול וזה מורגש היטב. בפרט כשזה "על יבש", כמעט.

הוא מלטף אותי, מרגיע. "ששש".

הוא מתחיל לזיין אותי בקצב איטי, פותח את הרגל שלי הצידה, משחק באיבר המין שלי.

מרגיע אותי כל הזמן הזה. מזכיר לי שאני הילד הטוב שלו וכמה הוא גאה בי. כמה הוא אוהב אותי.

מזכיר לי לנשום. לשאוף ולנשוף.

בסוף אני מתרגל לכאב וזה כבר לא נורא.

באיזשהוא שלב זה כבר לא מספיק כואב ואני מוצא את עצמי מלמל: "דאדי, תכאיב לי, בבקשה..."

הוא מושך אותי מהמותניים, מגביה את התחת שלי שוב, גבוה באויר, יוצא ונכנס בקצב רצחני.

הזוית הזו קשה הרבה יותר, והכאב קורע. הוא מנגב את הדמעות שלי שזולגות, אבל לא מפסיק. ולא משנה כמה אני מתחנן שיפסיק, הוא מסרב. מסביר שאני צריך להמשיך לסבול בשבילו. ככה הוא אוהב אותי. מאוד.

כשהוא גומר, הוא נשאר בפנים. זה כואב וקשה ומשפיל כשהוא ממשיך לדפוק במותניים שלי ומשחק בי עד שהוא מגמיר אותי גם.

 

הוא יוצא החוצה, בודק שאף טיפה לא ברחה.

הוא מנשק את החור שלי ואומר שאני הילד הכי טוב בעולם.

 

ואז הוא אוסף אותי בזרועותיו, והחיבוק שלו שווה הכל ❤