לפני 4 שנים. 19 באוקטובר 2020 בשעה 17:08
כשאני עייפה,
כל הגוף שלי רועד
כאילו מיליון זיקוקים מתפוצצים לי בחזה.
אני לא יכולה לשבת
ולא נותנת לאמא לעבוד.
סוף סוף היא נאנחת.
אמא שלי לוקחת אותי לאמבטיה.
בהתחלה אני היפראקטיבית, מטיזה מים, משחקת בבועות.
אמא שלי יודעת שאני לא ילדה רעה, היא מבינה את האנרגיה שסוערת בי.
היא שופכת מים על שיערי, נזהרת שלא להכניס לעיניים שלי שום טיפה.
כשהיא מתחילה לחפוף, אני לאט לאט נרגעת.
כל ליטוף וגירוד גורם לי יותר ויותר לשקוע במים עד שאני חצי רדומה, והשיער שלי מבריק.
אמא שלי מייבשת אותי עם מגבת רכה ומלבישה אותי בפיג'מה.
היא משכיבה אותי עליה.
השדיים שלה הכרית הכי נוחה.
הפיטמה שלה המוצץ הכי מנחם (חוץ מהאגודל, כמובן)
אמא שלי מלטפת את השיער הרטוב שלי,
ובלי לשים לב אני שוקעת בשינה.